יש שירים שאינם זקוקים להגדרת ז'אנר. מי שחפץ להגדירם כ"זמר עברי מזרחי" – אהלן וסהלן. גם בזה אינני מסתפק, כשמדובר ב"פרי גנך", מהשירים היפים שנכתבו במוסיקה הישראלית.
נדמה כי טעמי המקרא הסתננו לשיר הזה בתבניות מלודיות מענגות. כמו מלחיני הזמר הישראלי של שנות הארבעים-חמישים, גם יוני רועה מושפע מהמקאם כדי לחזור וליצור שיר עממי בסינתזה מופלאה בין מזרח למערב בלי שזה יישמע קלישאה-מניירה של זמר מזרחי מכל סוג. שיר שנכנס ללא ספק למדור הקלאסיקה של השיר הישראלי.
את השיר כתב יוני רועה על חבר ילדות חן (חנוך) ברוד שנהרג בעת פעילות מבצעית לרגלי הר דב שבצפון באוקטובר 1985, בעקבות פגישה עם עליזה אמו שנים אחרי מותו. תחילה לא הכיר אותה, יען כי השתנתה מאוד בעקבות הטרגדיה, ששברה אותו לחלוטין. אחרי שחבר זיהה אותה בפניו, התיישב רועה וכתב את השיר כמכתב המופנה אליה. לשיר מספר גרסאות – זו של יוני רועה עצמו, אביבה אבידן, דואט של אביבה אבידן ואלי לוזון, שימי תבורי, סינרגיה.
הביצועים למטה הם של יוני רועה, יוצר השיר, אביבה אבידן – המזוהה איתו וסינרגיה בקאבר רוק במסגרת "2 צדדים למטבע"

ליל כוכבים הסהר עלה / את שם יושבת בוהה באפלה / שעה חולפת יום ושנה / ואת עדיין לו מחכה / שעה חולפת יום ושנה / עודך אובדת שבויה באמונה.

את פרי גנך את תבקשי / מי לך יאמר ומי לך ישיב / מר כאבך רודפים הימים / נותרת לבדך רוצה להאמין / שהנה קרבה אותה השעה / שבה הבטיח לשוב בחזרה. / שהנה קרבה אותה השעה / שבה הבטיח לשוב בחזרה.

בדומיה עוטפת התוגה / ובליבך נותרה המשאלה / שעה חולפת יום ושנה / ואת עדיין לו ממתינה / שעה חולפת יום ושנה / עודך זוכרת ולא מאמינה.

את פרי גנך את תבקשי…

את פרי גנך את תבקשי / מי לך יאמר ומי לך ישיב / מר כאבך רודפים הימים / נותרת לבדך רוצה להאמין /שהנה קרבה אותה השעה / שבה הבטיח לשוב בחזרה, / שהנה קרבה אותה השעה / שבה הבטיח לשוב ולא שב

 אביבה אבידן אלי לוזון – פרי גנך