מה שאצלה בראש, מה שאצלה בלב. אני מנסה ללכת בעקבות הראש והלב של אביב טרנר על רקע "מכה" שחטפה ממי שהיה איתה. גם אם אני לא יורד לסופם, מפריעים לי ניסוחים לא קוהרנטים בתוך השיר כמו "למילים יש כוח" – אמירה שחוקה ולא פואטית או "אני חסידה של ריגוש של צביטה חדשה" – גם כאן הסגנון דיבורי, לא עקבי. המוסיקה נשמעת כמו אנטיקליימקס למשבר שעברה,  מתיקות קלה, Smooth Jazz, הרמוניות ריחופיות, נעימת הליכות, משדרת תחושת הזיה בקול מלטף, כמעט ללא שינויים. יש משהו קסום באינטימיות המאופקת הזו של אביב טרנר, שמקפידה לא להפוך את הטראומה לדרמה, אלא להישאר קו סיפורי מתוך פרספקטיבה מפוקחת משהו – מול הסיטואציה אותה חוותה.

בימוי, צילום ועריכת קליפ: מושיקו טישלר

ככל שהמכה יותר חזקה/ ככה קיבלתי יותר כוח/ ניפצת אותי לרסיסים/ מרחת אותי על הרצפה, על המיטה
ואתה נשארת רע/ אצלי במחשבה, אצלי בהוויה
ככל שהיית קרוב/ חשבתי, ככה זה טוב/ הכלתי כל פיסה שלך/ רצחת אותי במילים/ למילים יש כוח
ואתה נשארת רע/ אצלי במחשבה, אצלי בהוויה/ ואתה נשארת רע/ אצלי במחשבה, אצלי בהוויה
למרות שאתה../ למרות שאתה..
ככל שאתה זר לי יותר/ הוא מתקרב אליי, האחר/ אני חסידה של ריגוש של צביטה חדשה/ במקום הלא נכון.
ואתה נשארת רע/ אצלי במחשבה, אצלי בהוויה/ ואתה נשארת רע/ אצלי במחשבה, אצלי בהוויה
למרות שאתה…/ למרות שאתה…/ למרות.