אבסולוט גארבג'

גארבג'

Wea התו השמיני
5/5

לפני שעוברים להיזכר מה-זה-גארבג', הנה נתון שבטח מצדיק אוסף: עשרה מליון אלבומים מכורים. מפתיע שגארבייג' לא שחררו אוסף לפני כן. הנה כמה מתאבנים: מתחילים  ב – Vow מהאלבום של 1994. אחר-כך מגיעים. "סטיופיד גירל", "צ"רי ליפס", Special, Milk, Bleed Like Me וגם שירי רוק קלאסיים Only Happy When It Rains, Push It, .I Think I'm Paranoid  גם # 1 Crush המצוין.

בואו ניזכר: אנחנו כבר בפרק נוסטלגי, למרות שהצליל לא סובל משום "פיגור אופנתי", במיוחד דיסק הבונוס (רמיקסים)  "גארבג'" פיתחה פורמולת בהשפעה של הרכב אנגלי שנקרא Curve, שהתבססה על מיקצבים תעשייתיים מסיביים, מנגינות לא מתחנפות, צליל גיטרות גראנג'יות, פופ בלתי מתפשר שנוגע בגות' רוק וכמובן הקול המנוכר משהו של זמרת הרוק הסקוטית המצוינת שירלי מנסון .Shirley Manson לאורך שנות האלפיים – גארבייג' קצת נעצרה, והאוסף הזה אכן מגיע בזמן לתת תזכורת לכמה מהלהיטים המובחרי של החבורה כולל The World Is Not Enough, נושא ג'יימס בונד.

הבונוס לאוסף הוא דיסק שני מעודכן – רמיקסים של אחדים מבכירי סצינתהמוסיקה האלקטרונית ב-90 – כ"מאסיב אטאק", "קריסטל מת'וד" ו"אנקל".

ועוד בונוס – סינגל חדש'Tell Me Where It Hurts'. בסך הכל, אוסף ראשון מלהיב, לא מרגיש לעיסה של לההיטים שלועסים לארוחת בוקר-צהריים וערב. לא בסט אופ שגרתי. גארבג' מריחה שוב טוב.


דגימת סאונד: I Think I'm Paranoid


וידאו: Push It

 

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות