מארק רונסון ברונו מארס

אד שירן, ארקטיק מאנקיז, מארק רונסון

2019 שירי העשור

/5

שמענו בעיקר על זכייתו של Shape Of You של אד שירן בשיר העשור של גלגל"צ פחות על Do I Wanna Know של ארקטיק מאנקיז כשיר העשור של כאן 88. יחסי הציבור של "כאן" עובדים פחות טוב? מודה: סיכומים משעממים אותי. הרבה מקומות ומספרים, וכמעט שום אינדיקציה למגמות ששלטו בעשור. לפי מה נקבע השיר הטוב ביותר. דרוגי שירים  מהווים מן הסתם אינדיקציה לשינויים בהרגלי הצריכה וב"טעם הקהל".  מי הוא "הקהל" שקובע את דירוגי המצעדים?  – מעולם לא קיבלנו נתונים מדויקים בישראל. מה היחס בין בני העשרה ובין גילאים מבוגרים יותר. מישהו יכול לכמת? בארה"ב הבילבורד מעביר נתוני האזנה/ צפיה/ קניה מדוייקים. לפי חישובי העשור של הבילבורד שיר השנה הוא Uptown Funk! של מארק קונסון בשיתוף ברונו מארס.
פרשנות: "השירים הטובים ביותר". יש משהו כזה? קנה מידה?  רוב הזמן אנחנו עסוקים בסופרלטיבים שמסתיימים ב "השיר הטוב יותר", "השיר הכי יפה". שיר טוב לא התכוון להיות "הטוב ביותר" או "הכי טוב". שיר טוב לא התכוון להיות שום דבר – פרט מאשר להיות עצמו.
כששומעים שיר טוב, חושבים על דברים שונים ומשונים: איפה הייתי כששמעתי את השיר בפעם הראשונה. הצליל. הריח. המקום. זהו רגע אחד שמונצח לחיים. הוא מנצח את הזמן. שלא כבני תמותה, שיר טוב חי חיים ארוכים מאוד, לעיתים – נצח נצחים. כמובן, על הנייר שיר טוב, תרצו שיר גדול, הוא שילוב של מנגינה-מילים-עיבוד-הפקה-רגש. לעיתים אחד האלמנטים האלה הוא שקובע את הצלחתו.
האם שיר טוב-מצליח חייב להיות קצר? ב"רפסודיה בוהמית" של להקת "קווין" יש שילוב מדהים של מירב האלמנטים – חילופי מנגינות, אופרה, ריתם נ' בלוז, רוק, והוא מצליח ללכד את כל הז'אנרים האלה בצורה אותנטית לשיר/יצירה אחת שלמה, מושלמת בפרק זמן ארוך יחסית של כ-6 דקות.
כשמרכיבים את רשימת "השירים הטובים ביותר" – ניתן לעשות זאת ע"י משאל קוראים/מוסיקאים/עיתונאי מוסיקה. אבל גם אחרי משאל כזה, יישארו רבים "מקופחים" בעיני רבים.

אד שירן – Shape Of You

מארק רונסון את ברונו מארס – Uptown Funk

ארקטיק מאנקיז – Do I Wanna Know

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות