רונית שחר אהובתי נהר

אהובתי נהר

רונית שחר

עננה
3.5/5

רונית שחר שרה שירי המשוררת לורן מילק ומקצרת את שורות השירים החל מהשיר הראשון באלבום – "אהובתי נהר". גם היא כנראה הרגישה שיש איזה גבול שלא ניתן לעבור בניסיון להלחין שורה כמו "גופי נולד בתוך מסגד אהובתי/ מחליק על ריר קונכית אהבתה" וגם "אני צפה מעל גב אהובתי, היא מלקקת לי את השערות הכחולות בגרון"... "אני צפה בקרום החלב של תפילתה" חייבים להלחין? – לא.  הלחן היפה והטון הדרמטי המאופק מנסים להפיח תחושה של קרבה לתוכן. אני נשארתי מרוחק מאוד מהטקסט.
לא כל שיר של לורן מילק ראוי להלחנה. רונית שחר עשתה מאמץ  להעניק לשירים צלילים מלודיים טעוני רגש בקווי מתאר אקוסטיים. לעיתים התחושה היא כי המוסיקה היא מוסיקה, המילים הם מילים, ויומרת החיבור נשארת יומרה. כך גם בשיר "ברית" ("ברית כרת עמי/ זכר נעורים/ קשר הא קשר בי / אות לתמיד")
"מרי פופינס" הוא שיר געגועים לאומנת המעופפת,. על רקע מציאות של "זיופים ותפילות בשירים שבאו מהעיר הגדולה". מחפשת אותה "בין תחנות רכבת שקופות",  וגם רואה אותה "רוקדת עם מטריה מעופפת" כמריונטה. מחפשת את התום ההוא כבחלום.
רונית שחר העניקה לנרטיב טון עצוב אפלולי בקצב איטי בטון נמוך. מאפקת את ההתרגשות. לא עפה ממקום למקום, לא רוקדת עם מטריה, אלא מנסה לגעת במקום מאוד אישי של מילק, מייצרת קו מתח יפה בפס קול נפלא לשיר.
לעומת זאת קצב הקאנטרי המהיר אינו מצליח לייצר אינטראקציה עם "נורמה ג'ין" – ניסיון של המשוררת להאיר את השפעתה של מרלין מונרו על העולם אחרי מותה. ניפוי השורות ע"י המלחינה נמשך גם ב"פעמיים בבל", שיר שמחבר הבלחי מחשבות על דמעות ואלוהות , וגם  כאן הקשר בין הלחן הנאה, צליל הפולק האקוסטי והטון הנוגה  והטקסט המסובך מקרי בהחלט.
"ג'ון" הוא אחד השירים היפים בדיסק. על מה שאומרת אמא דואגת ומודאגת לבנה הנמצא בצרה (בית סוהר?), מעודדת אותו, אבל מודעת למסוכנות שלו. גם כאן בחרה לעצמה רונית שחר לקצר שורות כדי להלחין את השיר. זהו כמובן טיפול מעוות בשיר לצורך התאמה של מוסיקה. מצד שני, שחר יצרה כאן  מוסיקה בהזדהות גדולה, במנגינה מופלאה, והפעם הנרטיב של השיר מחלחל. לעומת זאת, הלחן של "יונתן" מעיד שוב כי פשטותה המוסיקלית הקסומה של רונית, טון הגעגועים הזך אינם מצליחים לקיים יחסים פוריים עם טקסט כמו "תפשיט אותי במלאכית/ תשרוך לי את הורידים בתוך החזה/ מלא יונתן את עיני בדבש קשה".
 ב"תבוא כמו מים" נוצרת אינטראקציה: "תָּבוֹא כְּמוֹ הַמַּיִם / הַמְעִירִים אוֹתִי בִּשְׁנָתִי/ תָּבוֹא כְּמוֹ הַיָּם/ גַּלִּים אֶל גַּלִּים/ תָּבוֹא כְּמוֹ הַקֶּצֶף שֶׁל בְּתוּלַת הַיָּם / תָּבוֹא כְּמוֹ עוֹף הַחוֹל/ תָּבוֹא כְּמוֹ בִּרְכַּת הָאָדָם. תָּבוֹא כְּמוֹ הַצְּבָעִים הַחוּשָׁנִיִּים הָאֲסוּרִים / תָּבוֹא וְנַתִּיר אֶת כָּל הַקְּשָׁרִים." כאן רונית שחר  לא רק כסינגר אלא כסונגרייטר. החיבור בלחן, בטון המתכוון מייצרים אמינות של קרבה אישית אינטימית. שחר פוגשת את זרם תודעתה של מילק, שכולו כמיהה לבואו של אהוב, המשופעת במים רבים. הלחן והקצב מעניקים לערגה הזו זרימה קצבית קולחת באוריינטציה פשוטה של פולק סונג.  שחר נעה על  הלך רוח נוגה, ועם זאת מאירה את השיר באור אופטימי, בביצוע שיש בו כוונה טהורה, כאילו היא כתבה לא רק את הלחן.
לרונית שחר יש קו מוסיקלי בהיר ומקסים בפשטותו וטון געגועים עמוק. ההתבססות הטוטאלית על שירי המשוררת נראית לי  שיקול מוטעה. כסינגר סונגרייטר היא הייתה צריכה להיות מודעת לבחירות המתאימות לה, לא להלחין כל שיר של המשוררת. שחר היא  זמרת יוצרת  ייחודית, שתמיד ידעה ליישם דברים טובים מהמהות הפולקלוריסטית, הסוזן ווגית- ג'וני מיטשלית-ג'ניס איאנית  שלה, ועל זה היא הייתה צריכה לשמור.

שירים: אהובתי, ברית, מרי פופינס, נורמה ג'ין, פעמיים בבל, ידיים, ג'ון, מורידת השלגים, יונתן, תבוא כמו מים.

עיבודים והפקה מוסיקלית: אדם שפלן.

צילומים: יוסמיוסיק

 

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות