על משכבו בלילות שומע אודי דוידי קולות שאומרים גאולה. היא כבר ממש כאן, מעבר לפינה. "בשעה שמלך המשיח בא/ עומד על גג/ בית המקדש… ואומר: ענווים הגיע זמן גאולתכם/ ואם אין אתם מאמינים/ קרו באורי שזורח".
על זה ייאמר – אשרי המאמין. הספקות בטלים בשישים. אודי דוידי רואה יותר מאשר אור בקצה המנהרה, תקראו לו (לאור) מלך משיח, או איך שתרצו.
אודי דוידי הוציא אלבום של איש מאמין לאנשים מאמינים. חיפשתי בנרות הארה של המציאות בה אנחנו חיים – לאנשים שאינם נאחזים באמונה. מצאתי אותה בשיר "שוקי", עליו אדבר בהמשך.
הדיאלוג עם השם נע מבקשה של "עשה למען הילדים שמחייכים כל בוקר לכבודך" בטון מינורי נוגה ועד צלילי שמחה בנוסח הים תיכוני החפלאי של "ישמח חתני" בצליל רוק טראנס. האיש המאמין ימשיך לחיות בציפייה שהאל יענה לצעקתו. שיאסוף אותו בלילה קר ("קראתי"). המנגינה והטון ישמשו עדות כי הוא מתכוון למוצא פיו.
אני מאמין יותר לצלילי התפילה "שמע קולנו" (מתוך תפילת עמידה), כי היא יוצאת ממקום של בקשה צנועה, ממצוקת אמת. פרט ל"אור גבוה" יש אצל אודי דוידי אור פנימי צרוף. אני מאמין לדוידי, כשהוא חש נפחד ומבקש חיבוק על רקע שמים אפורים מעל וערפל באופף אותו בתוכו (השיר "היום הרת גורל"). אני מאמין לדוידי כשהוא שר על אמא – "עוד מעט אתה בא", באחת המנגינות היפות שלו.
גם אם אינני מצליח לטפס לספירות של "מלאכי השלום" ו"מלאכי העליון", הטון והמנגינה הפשוטה של דוידי אומרים כי הוא נמצא שם.
אני מעדיף לרדת איתו לאדמה כשהוא שר שיר על "שוקי", דמות טיפוסית לרוב האנשים שחיים במירוץ נגד השעון, עניים כעשירים – "אולי אנחנו גם קצת שוקי/ רודפים אחרי חלום מוכסף / כל רגע דל יקר כמו אלף/ ולא כל הנוצץ זהב". והנה סוף סוף – אמירה שפונה לדתי כחילוני.
מוסיקה: צל"ש לעיבודים העשירים (אבי טל ואודי דוידי) שמרימים את המנגינות מעלה ב"בואי כלה", ב"כי אשמרה שבת" בעל הניחוח האירי. השימוש בכלי פריטה אקוסטיים מגוונים העניק גוונים יפים לאלבום.
גם אם לא תמיד אני מצטרף תמיד לתחושת "האורות הגבוהים" של דוידי, מצאתי אצלו אור פנימי במנגינות היפות, בטון השירה, במוסיקה.
שירים: אורות גבוהים, קראתי, ראו באורי, שמע קולנו, היום הרת גורל, שלום עליכם, עשה למען, ישמח חתני, שוקי, בואי כלה, כי אשמרה שבת, עוד ממעט אתה בא, אם אמרתי
עיבודים: אבי טל ואודי דוידי הפקה מוסיקלית: אבי טל
