איך ממירים את היצר הטבעי לחומר (מתנות) לרוח של יצירה ואהבה? זו בקשתו-תפילתו של אוהד חיטמן. שיר זעקה להצלה מפני היצר הרע – "אנא הצילני מפני עצמי", כי גם כשהטוב הזה מושג – עדיין נאבק בתוך עצמו. אוהד חיטמן מבקש לפרוץ את המעגל.
הבלדה המלודית ספוגה בעצבות. המלודיה משרטטת את הנרטיב, הטון מביע את המועקה. חיטמן אינו משועבד לרוחות האחרונות הנושבות במוסיקה. הוא מסוג המלחינים הפונקציונליים שחותר לתרגם את הסיפור לצלילים, והשיר הזה נשמע כמו נלקח מתוך מחזמר, שבו הדמות הראשית מתוודה על חולשותיה. חיטמן מצליח לבטא את יכולותיו המופלאות בחיבור של תובנות ורגש, ולמעשה ממשיך את במסלול הנפלא של "בילי שוורץ", המחזמר שהפך קאלט.
בכל יום העולם שולח מתנות, מתנות
ואתה בוחר שלא לראות
מהטוב תמיד בורח- מחפש, מחפש
ובראש כל הזמן הפרעות
העולם נתן בשפע מתנות, מתנות
ואתה רוקד עם עגל זהב
לא מבין שזהו הטבע- מפחד, מפחד
ושואל: " מה יקרה מעכשיו?"
אנא הציליני מעצמי
אנא עזור לי להישאר פה במקומי
ושהיצר יהיה ליצירה גדולה
תן את העוז גם לאהוב בשעת נפילה
בכל יום אתה דורש עוד מתנות, מתנות
והעולם נותן בדיוק כמה שחסר
מסרב כל פעם ללמוד שהטוב, שהטוב כבר בא
ובמקום זאת מתייסר
אנא הצילני מעצמי…