מעשה הבריאה מגויס לספר אהבה אולטימטיבית מהי. אוהד חיטמן הלחין ושר מילים של הדוד עוזי חיטמן ז"ל. לא רק הראשים שלהם מדברים אלא גם הלבבות. אוהד שר אהבה ניצחת של חיים שלמים שלפניהם לא היה כלום ואחריהם לא יהיה כלום. המוסיקה משלימה בלדה במלודית רגש מופלאה שמשרטטת היטב את הנרטיב. אוהד חיטמן נוגע בתחושה עמוקה בלב הסיפור. זהו הכישרון להלחין גם את הסיפור וגם את רחשי הלב בצורה שאינה משקרת.
כבר כתבתי בעבר כי כמעט בכל שיר חדש שלו, יש תחושה שאוהד חיטמן כותב את המיוזיקל של חייו. בשיר הזה הוא כמו חובר לקול הפנימי של עוזי חיטמן ושר אותו הכי אינטימי. מתוך הגעגוע אתה שומע את קולו של עוזי. הסימביוזה היא משהו שנשמע בלתי אמצעי, כמו אינטואיטיבי.
להתאהב מחדש ברומנטיקה של כל הזמנים, צלילים שלוקחים אותך בשבי, וגם אם הם "מאיימים" על שונא סנטימנטליות יתר כמוני – אני מרים ידיים ונכנע.
*** השיר הוא מתוך המופע המופע 'חיטמן שר חיטמן'. זוהי סגירת מעג. עוזי לא הספיק לסיים את השיר. אוהד: "האהבה שעוזי כתב עליה היא אהבה ניצחת של חיים שלמים שלפניהם לא היה כלום ולא יהיה כלום. לכן בחרנו, הבמאי רועי ויינברג ואני, לתעד תהליך של חיים שלמים – החל מהילדות, נעורים, צבא, הורים לילדים ועד לגיל השלישי, כאשר למעשה אותו זוג לא נפרד מעולם ואף מוצא את עצמו בכל שלב בחיים, בדיוק באותו מקום בו הכירו. הבחירה הייתה ״הספסל הקבוע״, מעין 'העץ הנדיב' שלצדו, ויחד איתו, גדלים."
את הילדים בקליפ מגלמים ילדיו של אוהד – אוה וברי.
אוהד חיטמן לפניך צילום, בימוי ועריכה: רועי ויינברג
לפניך – היה כאן תוהו ובוהו/ וחושך על פני תהום/ לפניך- לא היה פה כלום/ לא זמן ולא מקום
וכשבאת – כשבאת אליי יש מאין/ ראיתי את בריאת העולם/ ונגלה לי – נגלה לי האור שעשה לי את היום
והיו לי שמיים/ שנגעו במים/ לרגליי הייתה יבשה – הייתי לך איש/ והיית לי אישה
היו לי שמיים/ שנגעו במים/ וראיתי קדושה – הייתי לך אישה/ והיית לי אישה
לפניך- היה כאן תוהו ובוהו/ וחושך על פני תהום/ לפניך – לא היה פה כלום/ לא זמן ולא מקום
וכשבאת – כשבאת אליי יש מאין/ ראיתי את בריאת העולם/ ונגלה לי – נגלה לי האור שעשה לי את היום/ והיו לי שמיים…
פעם לא היה פה כלום/ והיה הרבה יותר/ היום יש מזה ומזה/ והנשמה בוכה והלב קודר
פעם לא היה פה כלום/ והיה הרבה יותר/ היום יש מזה ומזה/ והנשמה בוכה והלב קודר
והיו לי שמיים…
