אוהד שרגאי תוקף את המתלהמים ברשת. השיר נשמע יצרי, סוער ומתלהב בפניה ישירה אליהם. לפי הקומוניקט, הפה הגדול שלהם נפתח בעקבות Home, השיר שנכתב לקובי מרימי לתחרות האירוויזיון. שרגאי מנסה להפוך את הסיפור שלו לדרמה אישית בקצב רוק  מכוון מטרה Radio Friendly בהפקת אלקטרוניק-דאנס-מיוזיק. בעוצמה קולית המגיע עד פלצט.
הכעס מקבל תאוצה, ההתרסה – משב רוח מזיז. בשורה התחתונה – אוהד שרגאי מצליח לשחרר זעם בטמפרמנט תואם. האם ישיג את מטרתו? כאן נדמה לי – אין בשורות. השיר מדי שמח בשביל המלעיזים והשיח הרשתי האלים. בריונות הרשת לא תיפסק אחרי השיר הזה. לפי הראש של הטוקבקיסטים – שיר כזה עוד יכול להיות דלק למדורה.

מותר לצעוק/ הרבה פחות מפחיד רחוק
מכל מקום מילים עפות כמו טיל/ פוגע ומפיל אותי על הברכיים
קדימה, עוד פעם, עוד פעם/ קדימה (אף פעם לא נגמר לי)
חפרתם לי פאקינג בור/ שאי אפשר לסגור/ זה כואב, כואב
הקאתם כבר הכל/ כי יש ׳כם פה גדול/ רעב, רעב
שואף עמוק עד שנגמר/ סותם ולא אומר דבר
גם לי יש פה גדול/ אז אם אגיב/ זה בשניה יכאיב/ אני פשוט שם #ין
קדימה, עוד פעם, עוד פעם/ קדימהֿ/ (אף פעם לא נגמר לי)
חפרתם פאקינג בור/ שכבר אי אפשר לסגור/ זה כואב, כואב
הקאתם כבר הכל/ כי יש ׳כם פה גדול/ רעב, רעב