ההופעה

אוטה למפר Ute Lemper

היכל התרבות ת"א
5/5

אוטה למפר אוהבת לרדת על גרמניה מולדתה, לפטפט על נושאים פוליטיים, וכגרמניה, במיוחד בישראל, גם להמשיך להתנצל על משהו. בהיכל התרבות היא הקדישה לא מעט לביקור שלה ביד ושם. גם כשאוטה מדברת בין השירים – זה חלק מההצגה שלה, ואי אפשר שלא להקשיב בקשב רב. אצל אוטה הכל כל-כך מושלם שגם קטעי הקישור זורמים לה הכי טבעי, אבל כשהיא התחילה לשיר, חיפשתי באולם זמרת ישראלית אחת. לא מצאתי אף אחת. האם הזמרות המקומיות לא רצו להתבאס?
הייתה להן סיבה. קודם כל – הקול. חזק, עשיר, גמיש. סיבה שניה: שחקנית נפלאה בשירים, ההבעות, התנועה, הריקוד. שלישית: הקשר עם הקהל. בית ספר. אוניברסיטה.
זה היה ערב קברטי, פחות שירים עכשוויים כפי שהיא עשתה באלבום Punishing Kiss, ויותר רפרטואר קברטי ותיק – טנגו ארגנטינאי בליווי נגן בנדוניאון אותנטי (טיטו קסטרו, הנגן הותיק שלה) , פסנתרן, בס ותופים. קורט ווייל ברטולד ברכט, שנסונים קלאסיים, לא מעט ז'ק ברל. אוטה מחליפה רפרטוארים בין הופעה להופעה. היא סיפרה שביוון היא שמה יותר דגש על מוטיב הטנגו. פה היא פנתה יותר לקהל אירופאי ותיק, ליוצאי גרמניה, לאוהבי מרלן דיטריך, אדית פיאף וז'אק ברל. אני ציפיתי לרשימה קצת אחרת – סטינג, טום ווייטס, ג'וני מיטשל. היא שרה את שיריהם בהופעותיה, כלומר אולי ציפיתי לאוטה למפר יותר אקלקטית, ואם יש זמרת אקלקטית – זו אוטה. אבל גם ככה "סורבייה ג'וני", "מקי הסכינאי", "אמסטרדם", "מילורד", "נה מה קיטה פה". מי יוותר על שירים כאלה בביצוע אוטה?
היא אינה עוד זמרת קברט להתרפקות נוסטלגית. היא זמרת של פרשנות. כל שיר זוכה לטיפול מיוחד. לא עוד קאבר, אלא הגרסה של למפר.
אוטה נועזת, מלאת ביטחון, שנונה, מלאת הומור, כובשת את הבמה בנוכחות שלה, וכן יש לה הגינונים התיאטרליים שלה, מניירות שהן חלק מהעולם שלה, שרבים מגיעים דווקא בשבילן – התנועות המוגזמות, ההשתרעות על הפסנתר, כובע הצילינדר, הנוצות האדומות, איזשהו סקס אפיל שהוא חלק מהצגת הקברט שלה. השליטה בשפות, גם במבטאים, המעבר מאנגלית לגרמנית ולצרפתית, ספרדית ואפילו לאידיש. זה זורם אצלה טבעי. זמרת שחייבים לשמוע לפחות פעם אחת בחיים.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

3 תגובות

  1. אכן הופעה מחשמלת! אוטה למפר היא זמרת של זמרים, שבכל מקום בעולם אנשים שעוסקים במקצוע באים לראות ולשמוע וללמוד ממנה, ולכן היעדרותם אתמול היתה מבישה. לדעתי זה גם קשור במחדל שיווקי מחפיר. בעוד שכל זמר וזמרת ליגה ד זוכים לכתבות ופרומואים חסרי פרופורציה,הרי שבמקרה של אוטה הפירסום היה מועט ומאוחר מדי ורק אנשים שזכרו אותה מביקורה הקודם (שם הקופות קרסו לאחר ביקורות מעולות בפסטיבל הג'ז באילת) היו מודעים למופע הנוכחי, והקהל הרחב הפסיד. לתשומת לב המפיקים לפעם הבאה!

  2. הופעה נהדרת של פרפורמרית ענקית. במעט מאד זמרים וזמרות יש השילוב של אינטליגנציה וכישרון כמו אצל למפרט. קצת פחות אהבתי את עיבודי הג'אז לכמה מהשירים אבל אני מודע שהביצוע היה מצויין. שני ההדרנים היו מבחינתי שיא הערב- יוקאלי של וויל והשיר של לאו פרה. מקווה שהיא תגיע שוב, וכמו שכתב צבי לפני- ששתקבל את הפירסום הראוי לה ותמלא את האולם… ואפילו יותר מערב אחד…

  3. הופעה נהדרת של פרפורמרית ענקית. במעט מאד זמרים וזמרות יש השילוב של אינטליגנציה וכישרון כמו אצל למפרט. קצת פחות אהבתי את עיבודי הג'אז לכמה מהשירים אבל אני מודע שהביצוע היה מצויין. שני ההדרנים היו מבחינתי שיא הערב- יוקאלי של וויל והשיר של לאו פרה. מקווה שהיא תגיע שוב, וכמו שכתב צבי לפני- ששתקבל את הפירסום הראוי לה ותמלא את האולם… ואפילו יותר מערב אחד…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות