מהו הסוד שנעול בשפתיה התפוחות של אולה שור סלקטר? בשני הבתים של "סוד" הפותח את אלבומה החדש הוא משתפת את כל אברי גופה – פנים, רגליים, עפעפיים, שפתיים. אז מה הסוד? – נשאר נעול. ואולי זה "הכאב שלא נגמר" בשיר "שפתי שותקות" – מהשירים החזקים באלבום העוסק במוות.
בשיר כ"סוד" מסוכן לפתוח אלבום. המנגינה, הטקסט מכניסים לתלם פואטי מעורפל. ב"בועה" – שינוי קיצוני. התבהרות טוטאלית. קצב סמבה קליל מלווה סיפור על הולדת ילדה. סוג של שיר ילדים. גם בהמשך ממשיכה אולה לעסוק בהתרפקות על הילדה האהובה – "מעין" בקצב פאנקי. כאן, לפתע , האינטונציה לוקחת אותי לחוה אלברשטיין. גם מי שהאזין בקרבתי – שאל אם זו אלברשטיין. התחושה הזו המשיכה ללוות גם בהמשך בשיר האיטי הנוגה והמעורפל "כאב" (מהות הכאב? – זה חלק מהסוד שלה?) ג'ק פיסק עיטר יפה בצליל גיטרה. הקלילות הקולחת קיימת גם ב"שדרה" – שיר געגועים לאהבת חייה. גם כאן – הסיכוי להחליף אותה באלברשטיין ממשי. כנ"ל בהומור המפוקפק של "אבולוציה" – שיר קצבי העובד על משחק מילים של מושגים המסתיים ב"ציה".ויש לה סמבה מחויכת – "למה אתה לא מציע?" – על מי שלוחצת על הבחור להתחתן ומוכנה אפילו להתחייב להתגרש, בתנאי שיסכים (להתחתן)
בהודעה לעיתונות נכתב כי אולה שור סלקטר מנהלת כבר שנים "רומן חצי סודי" עם עולם המוסיקה – בכתיבה, בהלחנה, בשירה ובהפקה. עכשיו אין עוד סודות (פרט לסוד הנעול בשפתיה התפוחות) – פורשת את מה שיש לה להציע בעזרתו של המוסיקאי המלחין והמעבד ג'ק פיסק, שפורט גיטרה בסגנון שמזכיר ג'אז צועני נוסח ג'אנגו ריינהארדט.
בין השירים האישיים המוצלחים באלבום – "עץ" – גם הוא בקצב ברזילאי, על בדידות וזרות בעיר של מי שמחפשת מפלט בים.
אולה שור סלקטר מנסה להציג פנים שונות בקברט שנע בין האומנותי לקליל, בין הרציני להומוריסטי. זה אינו אלבום לפלייליסט של הכביש הראשי, אבל יש כאן בסיס טוב לקברט מהסוג האישי, שבו היא תחשוף עוד כמה מהסודות הנעולים בשפתיה התפוחות.
שירים: סוד, בועה, מעיין, כאב, שדרה, אבולוציה, למה אתה לא מציע? עץ, שפתיי שותקות, אישה, לב
