שומר מסך, תוכנת מחשב שנועדה בעבר למנוע הרס מסכי מחשב, כבר אינה קיימת מזמן. אורן ברזילי   מהחברים של ד"ר קספר, בחר בו כפרפרזה ל"שומר הלב". האוהבים הלכו לדרכם. רק הבתים של פעם עוד משמשים עדות לאהבות ההן. מה שנותר הם ככל הנראה הזיכרון, הגעגועים.  התובנה בשורה התחתונה: בפרספקטיבה הזו  של ערגה – הכל היה שווה.
המוסיקה מלודית-עגולה, בהפקה שהולמת התרפקות רומנטית על ימים אחרים.
אורן ברזילי קרוב אצל עצמו, למה שהוא חש. אין באלבום החדש  ניסיון לייצר "מוסיקה מודרנית" אלא להישאר בקוו מתאר מלודיים אינטגרטיביים לטקסט, לשדר את מהות "שומר הלב" ואת תחושת הזיכרון והגעגועים בקול גבוה מעט נוגה  שנוסק עד תקרתו.
שומר הלב / גם אם זה רחוק/ גם אם זה נגמר/ גם אם זה אבוד
זה היה/ שווה הכול/ גם אם לשנייה/ לחזור שוב לאחור/ גם אם רק לטעום 
זה היה/ שווה הכול
רוב האלבום החדש של ברזילי כתוב ברוח הזו. שירי אהבה מנקודת מבט עכשווית של מי שער לכך, שהזמנים משתנים, ואיתם מהות חיינו. מהתפיסה הזו הוא שר בסיום האלבום – "והזמן עובר מהר זוכר הכל ולא חוזר/ אבל הלב עומד לו במקום". הלב עדיין נמצא במקומות אליהם ניתן להתגעגע, לקבל בידיים פתוחות אהבה ישנה – "כי אין אהבה כזאת היום".  זוהי גם ההבנה, כי לא יבקש וכי ימצא מקלט ב"ליבו של זר". (השיר "משחק ישן מוכר")
את תחושת הזמן שחולף מהר ואת הניכור של האדם העירוני מול העיר שר ברזילי ב"כל מה שאני רוצה"
"העיר הזאת עשתה לי רעש בחיים/ מלאה במסכות פחות מדי פנים/ לעיר הזאת אין התחלה ואין סיום/ כולם רצים כל כך מהר לקנות עתיד רדום/ כל מה שאני רוצה זה אותך/ לעיר הזאת אין משפחה ואין הורים/ בכל יום בשנה מוקפת היא זרים/ בעיר הזאת שנים עוברות כמו ימים, כולם גדלים כל כך מהר אין פה ילדים"
שני בתים אומרים את כל מה שרצית לומר על חיפוש מפלט מהניכור האורבני. שני בתים שאומרים דברים על האנשים, העתיד וחוסר התוחלת שבעיר כדי להביע צורך בפתח מילוט אנושי.
אורן ברזילי אינו מתפלסף. הוא שר ישיר ופשוט. "כל מה שאני רוצה זה אותך", אני מאמין לו, שזה מה שהוא באמת רוצה. הפשטות המלודית נעטפת בעיבוד בעל אלמנט אוריינטאלי משדרג שחובר להבעה האמוציונאלית-הדרמטית.
פשטות יפה – מילת מפתח באלבום. המוסיקה. רומנטית, רווית רגש, מלודית להפליא, שירה רבת כוונה, עטופה בצלילים אקוסטיים עשירים ובהרמוניות מרככות, מלודיות שנעטפות בעיבודים  משדרגים.  תשירו איתו שירים כמו "הלילה", שירו של האסקפיסט שמבקש "לעוף רחוק" כדי לשכוח ולצחוק, שיר אהבה יפהפה – "שיהיה" – האוהב שמייחל לאהבה ללא ציפיות גבוהות על רקע התפקחות והכרת המצאות – כתוב כפזמון מושלם, כזה שמכנים שנסון, בית ופזמון למהדרין בליווי האקורדיון של גיל פלדמן שעיבד.
אתגר העיבוד בולט ב"את שאנחנו יודעים". עמרי אמדו ודני (פילוני) קרק עטפו את השיר בשעטנז מערבי מזרחי מפואר, אפילו בומבסטי, סטייל פסטיבל הזמר בסגנון עדות המזרח. שיר על יחסים ביניהם מזוויות שונות – של הזוג ושל מה שיודעים (מדברים) עליהם.
"עדן" הוא שיר של מילים יפות. יש כאן תפילה מתוקה, לב, מלאכים, מלכה לבנה. ליבו של הרומנטיקן גואה, אבל לא עולה על גדותיו. "תלטפי את פני והלב לא ישכח", שר ברזילי בצלילים אקוסטיים המאפשרים לטון הרגשני לצלצל בבהירות ולהביע את געגועיו לעדן ברמת רגישות ואמינות גבוהה.
"אמונה (לי את") עולה בקצב ומנגינה על הכביש הראשי, טקסט מעט סתמי-נדוש באלבום – "לי את עניים לי ת כמו שמיים/ לי את השמש בכל יום". המוסיקה – ים תיכונית קליטה.
"אין אהבה כזאת", נוגה וענוג, געגועים לאהבה מזן ישן, מסכם אלבום radio friendly, שירים/פזמונים מהסוג שקשה למצוא כיום. שירים של שומר הלב, שאומר – לעומת הזמן שעובר – הלב עומד במקום. יותר מחצי נחמה.

שירים: משחק ישן מוכר, כל מה שאני רוצה, לילה, שומר הלב, שיהיה, את שאנחנו יודעים, עדן, אמונה (לי את), אין אהבה כזאת