אור עמרמי ברוקמן 2

אור עמרמי ברוקמן – מאין באתי

ברוקמן הוא מסוג זמרי הבלדות שהטקסט לא יפיל אותו

מילים ולחן: אור עמרמי ברוקמן ואוהד שרגאי הפקה מוסיקלית: גלעד שמואלי
4/5

הוא כואב, הוא מקנא, הוא כבר לא כועס, הוא בסדר, מרגיש לבד, מנסה לדמיין אותה חוזרת. מה מי מו? כשהלב דופק, גם הבלבול עובד. אור עמרמי ברוקמן מציג דפים ראשונים בתעודת הזהות האומנותית שלו אחרי "הכוכב הבא לאירוויזיון". כיוון שהטקסט הוא גירסת מיחזור לתמלילים מהסוג של שירי הגברים הבוכים בלילה, יש להיאחז בביצוע. אכן: ברוקמן נותן לקול האמוציונאלי לנצח. בזה הוא חזק.
כבר בריאליטי התברר כי הבחור הצעיר (אז בן 16) שר כבוגר לכל דבר, מקרין כריזמה בימתית. ככה שהסיפורים מאחורי הביצועים אינם רק קיטש לסחיטת דמעות.
השאלה "מאין באתי", כשמו של השיר, נשמעת לא קוהרנטית לקונטקסט. הגעגועים  הממוקדים לאהבה מסוימת מתחברים בדוחק לשאלה היותר רחבה בספקטרום האישי – איך אני אסיק מהעבר שלי  מה מתאים  לדרך הכי טובה בשבילי בעתיד.
ברוקמן הוא מסוג זמרי הבלדות שהטקסט לא יפיל אותו. תוגת המנגינה הנגישה נושאת את הנרטיב אל מקום עמוק בביצוע שלו. מפתיע עד כמה בחור צעיר מצליח להקרין אנרגיות רגשיות בצורה אותנטית. אור שולט בקול, מטפס בצורה הדרגתית מבוקרת בסולם הרגש, ומחפשי הריגושים בשירי אהבה לא יוכלו  להישאר אדישים.

אור עמרמי ברוקמן – מאין באתי. בימוי ועריכה: יעקב אסרף

מוזר/ איך החיים שלי כבר לא נראים בכלל אותו דבר/ כשאת אינך
מותר/ להסתכל על התמונות ולחפש את העבר/ מה השארת ממך
את מי את מחבקת שם במקומי/ אני כבר לא כועס, אצלי הכל בסדר
איפה את היום, תחפשי אותי – אני כאן
מאין באתי/ צריך לשאול ת׳שאלות שלא שאלתי/ עוד זיכרון אחד חודר
כמה פעמים אני ניסיתי לדמיין אותך חוזרת אלי/ בית
שמחבק אותי בכל מה שחסר לי/ גם כשאני מרגיש לבד
אם היית פה לידי הייתי מספר לך כל מה שכואב לי עכשיו
מוזר/  לחשוב על כל מה שיכולתי להיות/ אם היה אפשר
אני ואת/ אולי/ תבואי להגיד שלום לרגע תסתכלי אלי
אשאל אותך/ את מי את מחבקת שם במקומי/ אני כבר לא כועס, אצלי הכל בסדר
איפה את היום, תחפשי אותי – אני כאן
מאין באתי/ צריך לשאול ת׳שאלות שלא שאלתי/ עוד זיכרון אחד חודר
כמה פעמים אני ניסיתי לדמיין אותך חוזרת אלי/ בית/ שמחבק אותי בכל מה שחסר לי
גם כשאני מרגיש לבד/ אם היית פה לידי הייתי מספר לך כל מה שכואב לי עכשיו

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. לא הבנת את הטקסט. מי שהוא שר אליה היא לא אהובתו אלא אימו הביולוגית אותה הוא לא זכה לפגוש מעולם. יש סיפור עמוק יותר וצריך לחזור אחורה במסלול חייו כדי להבין את הטקסט. האומן לא צריך להאכיל אותך בכפית ובכוח.
    בסופו של דבר, מאין באתי? מאוד קוהרנטי בטקסט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות