עיון ביקורת

אחינועם ניני, "נאפולי-תל-אביב", האלבום, ההופעה (אן.אם.סי, זאפה ת"א, ספטמבר 2006)

מוסיקה ישראלית, מוסיקת עולם, מיוחד

עם גיל דור (גיטרות), זוהר פרסקי (כלי הקשה), רביעיית סוליס (כלי מיתר, בדיסק בלבד)

מה מחפשת אחינועם ניני בדרום איטליה ומה פשר הרומן שהיא רקמה עם שירים נאפוליטאניים? נדמה לי שהשאלה ממש מיותרת.
כשניני מתלהבת ממשהו, היא מתלהבת בגדול. ועכשיו אנחנו איתה בפרק הנפוליטאני שלה.
קודם הגיע הדיסק. שירה נקייה מאוד, עיבודים שמעניקים לשירים חיים חדשים. על השירים הנאפוליטאניים היא אומרת – "השירים פשוט חיכו להזדמנות לעלות ארצה". הרומן בינה וביניהם נרקם בהופעותיה הרבות באיטליה. אט אט החלו היא והגיטריסט הנצחי לצידה, גיל דור, לשלב את השירים ברפרטואר שלהם. וכדי לגייר אותם – הם עברו תרגום.

על העטיפה ניני בחזות כזו נאפוליטאנית, החרוזים, השמלה והאיפור. אין לי ספק כי מדובר באהבה אמיתית בין ניני והשירים האלה. היא משקיעה את כולה, כולל שיר געגועים לסנטה לוצ'יה. מה על העיבודים? הם לאו-דווקא איטלקיים פיור. יש לה גם קישוטים מתוצרת עצמית. שירי אהבה לכול עת, ואלסים. גם ניסיון לשחק אותה טמפרמנט ודיקציה איטלקים ב"עושים שוק".
בפתיחת הערב, היא לקחה לעצמה לא פחות מ-8 דקות לתת תשובה לשאלה הנ"ל (מה לה ולשירי הנאפוליטניים) ולהרצות על האלבום החדש – ובלי צליל אחד. 8 דקות דיבורים לפני המופע. צריך להזכיר לניני שהופעה אינה הרצאה, אבל כשניני מתלהבת ממשהו, היא מוכרחה גם לספר על זה. ניני הזכירה גם את רביעיית סוליס הנאפוליטאנית שלא הגיעה לערב הזה (הייתה אמורה). זה בהחלט חיסרון, כי לרביעייה יש תפקיד מאוד משמעותי בדיסק. מה חבל.
היא שרה שירים נפוליטאניים מתורגמים לעברית, שפה פיוטית ארכאית משהו, (תרגומים של יובל דור, חלקם הקטן – דן אלמגור). לא הכי ברור מה לה ולסנטה לוצ'יה ואיך היא שרה שיר געגועים לנאפולי בהתרגשות כזו ובקול רוטט ואיך היא משתובבת על שיר שמספר על בת כפר נפוליטאנית שהרתה לחייל בלונדי כחול-עיניים, שבסך הכול הגיע לביקור של שעתיים.
אבל כשהיא מגיעה לשיר נוגה – "ימי אוקטובר", אתה מבין שאיפה שלא תשים את ניני, נאפולי או באייה, היא תביא את הפרשנות המיוחדת לה. יש שירים שהיא מצליחה לקרב בין העברית לדיאלקט הנפוליטאני, וכמה חבל שהיא לא שרה יותר שירים בנפוליטאנית (והיא היא יודעת לשיר באיטלקית) כדי שנקבל דוגמיות איך זה נשמע במקור, לפחות את השיר המוכר "שוב לסורנטו", שיר רגש שלבוש על זמר אופרה (לוצ'יאנו פאברוטי היה חוגג עליו), וניני עושה מאמץ יפה לטפס בסולם האוקטבות.
בחלק השני של הערב, כשהיא חוזרת לרפרטואר הרגיל שלה, מבינים שאצל ניני השמיים הם הגבול. היא נאפוליטאנית והיא פולק סינגר והיא משחקת אותה אפרו בתופי הקונגה עם עזרה מזוהר פרסקו, והיא עושה נפלא קטע תימני באקפלה, וכאן סוף סוף מקבלים את השורשים האותנטיים שלה.
אז מי היא ניני? זמרת העולם הגדול? וורלד מיוסיק סינגר? ניני היא ניני, עם הקול הנדיר, עם היכולת לקחת כול שיר למקומות שלה, בעידון, בפרשנות ייחודית, בדקויות, מ"בואי כלה" ועד ביצוע מרגש של ,Eye In The Sky קאבר ל"אלן פרסונס פרוג'קט". רק חבל שהטמפרמנט המוגזם שלה הופך לסוג של היפראקטיביות, התחנחנות, שיחות נטולות רסן עם יובל דור שנראה מאוד לא שקט על הבמה. היא צריכה לנקות את ההופעה מכול הבלה-בלה-בלה, פחות לשחק את "הילדה השובבה" ויותר נטו מוסיקה, ואז תהיה לה בובה של הופעה.

 1. סרנטלה
2. ניני קאנג'י
3. גלויה מנאפולי
4. סנטה לוצ'יה (ממרחקים)
5. שעתיים ונגמר
6. ימי אוקטובר
7. שוב לסורנטו
8. רגע במאי
9. עושים שוק
10. נשיקה
11. פתחו לי שער
12. בלעדיה
13. חלון חדרך
14. געגוע

Achinoam Nini - Napoli Tel Aviv
דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share
לאתר האומן

One thought on “"נאפולי-תל-אביב", האלבום, ההופעה

  1. אחינועם ניני היא ללא ספק אחת הזמרות המוכשרות, המשכנעות והמענגות ביותר שצמחו לנו במדינת ישראל. בחן ובנועם המשולבים כמקשה אחת בקול מרטיט ומרגש, ניני מצליחה כל פעם מחדש לנתק אותי מהשיגרה ולשלוח אותי למסע מוזיקלי בלתי נשכח. באלבום הזה, בסיועם של גיל דור, הנגן המופלא ורביעיית סוליס - אחינועם ניני מחברת בין המבטא הים-תיכוני, השורשים התימניים והניחוחות של טריפולי - לכדי מקשה אחת עשויה היטב של אושר צרוף. השיר "ניני קאנג'י" הוא לטעמי השיר הטוב ביותר שאחינועם ניני הוציאה עד כה.
    (אסף לובין, ראשון)(01/10/2006)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *