אייל כהן - אסירי תקווה

אסירי תקווה

אייל כהן

מילים ולחן: אייל כהן עיבוד והפקה מוסיקלית: יהוא ירון
5/5

יש לפעמים שאתה מתקנא באמונה של אחרים, במיוחד כשהיא יוצאת ממקום של לב ופה שווים. המיית ליבו של אייל כהן משדרת אמונת אמת בטוב. השיר עוסק בפערים שבינו ובינה. מעמיד את עצמו מולה. כהן, אסיר התקווה, הוא רואה האור. מבין שניהם – הוא האופטימיסט ללא תקנה, תומך בה למרות שהיא רואה רק שחור ("גיא מבוכה" באנלוגיה ל"גיא צלמוות"), מלא אמונה בחיים טובים של שניהם לאורך זמן.
הוא אינו פוחד ממצב חדש של אובדן התמימות, מקבל החיים כמו שהם במערבולת של ניסיונות העבר ותקוות לעתיד. האמונה הזו "צורחת", כמו מנסה לאחוז בה ולתת כוח ותקווה לקשר,  בראייתו הוורודה.
שיר פסנתר שמתפתח מטון של צניעות וכוונה טהורה, במורכבות מלודית יפה, בקצב ובעיבוד שמעניקים למילים את הכוח שאייל כהן שואב מהיותו אסיר תקווה, תחושה שסוחפת אותו בהתרגשות גדולה לעולם שבו צריכים לצלול.   בהמשך חוזר השיר לטון של צניעות שבה הוא נפתח. אני נשבה בקסמו. נפלאות זמרתו של אייל כהן.

 בא הבוקר והאור/ עוד לא פגש את תום ליבך/ בא הבוקר והאושר/ נותר בחלומך/ גם לבקש כבר אין/ לך כח/ צריך אמון כדי לדבר/ ממלמלת רק לברוח/ לרגלייך עוד דולק הנר

גם כי נלך בגיא המבוכה/ נסתבך בים השכחה / אני כאן איתך/ עוד נרקוד את הריקוד האחרון/ נזרוק שלשלאות של עיצבון/ שבויים לאהבה אסירי תקוה

גלים מהעתיד מהעבר/ שוטפים אותנו בגאות/ סוגרים את מה שיש היום / כובשים את התמימות/ האמונה צורחת/ מחבלים מחבטה/ מעט קווים שהיא שולחת/ רסיסים של התחלה

ויש עולם שבו אנחנו מסובבים/ ויש עולם שבתוכנו/ אנחנו צריכים לצלול

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות