הדיאלוג הוא ניסיון לקירוב עולמות / לבבות בין החילוני לדתי על בסיס אנושי. העובדה ששניהם נמצאים על תדר תקשורתי אחד – מופלאה כשלעצמה. יש כאן גשר. כל אחד – והשיר של חייו, חמי רודנר ואיל כהן כל אחד וניסיונו לשכנע את רעהו לשמוע את השיר שלו.
התקשורת הזו התלבשה במנגינה נוגה קסומה, שירה שכולה רגש המבטאת תחושה של השתתפות כנה בדו-שיח הזה. העיבוד עוטף את הזמרים בצליל חם של פסנתר וכלי מיתר, מחבר ביניהם ללא כחל ושרק. חיבור יפהפה בין שניים מעולמות תרבותיים שונים, שהמוסיקה – גם אם אינה מגשרת ביניהם בעניינים של קודש וחול – משמשת להבנה תחושתית שיש בה חמלה גדולה.
**** איל כהן: דתי, תושב כפר תפוח שבשומרון, הגיע לגמר תכנית הריאליטי דה ווייס בשנה שעברה. חמי רודנר: מבכירי המוסיקאים בפופ וברוק המקומי. חילוני, תל אביבי, ידוע מתמיד כדעתן. גם הביקורת שלו על ז׳אנר תוכניות ריאליטי המוזיקה – ובייחוד בהקשר של דה ווייס – נשמעה.
בוא תתקרב אלי/ בוא ותלבש את המדים של חיי/ כל מה שהיית תשליך לאחור/ שפוך את המים רוקן את הבור
אני כבר ראיתי עולם/ לא כל חיי בתוך כוך מצומצם/ אתה התמים משחק מחבואים/ פוחד מלנשום אוויר כוכבים
לא התחלתי דבר/ בוודאי לא אסיים/ אני בן ואבא חתיכה משלם/ אל תילחם בזמן/ הוא תמיד ינצח
כל האורות בעולם/ גדולים או קטנים לא דולקים ככה סתם/ שירים מאירים פינות חשוכות/ מלבים את האש שתבער עוד ועוד
אז בוא תתקרב אלי/ רוצה שתשמע את השיר של חיי/ כבר זמן שחיכיתי לרגע הזה/ הלב מכורבל מפוחד בחזה
