מה שעושה החורף לנפש בודדה ומתגעגעת. החורף כשלעצמו "מלא בגעגועים", על אחת כמה וכמה כשמדובר על חלקת הבדידות האישית – "אני לבדי במיטה/ האור בסלון לא דולק לו כבר, אין קמטים בסדין לדמותה". השיר נפתח בשירה הרמונית הנשמעת כמו ספיריצ'ואל כנסייתי, ואז נכנסים הפסנתר והשירה התחושתית הנוגה, שמכילה את עומק העיצבון על רקע מלוא הקיבולת של הגעגועים והחיים שעוברים לנגד העיניים.
שיר שמכיל את תמצית המוסיקליות של מתי כספי, שמצליח לשרטט במדויק את תחושת כליון הנפש המתגעגעת, בהפקה מוסיקלית עשירה שמעצימה את הבעת החוויה, בהרמוניות, במעברון פסנתר אפקטיבי, בקולות רקע שמעניקים מעטפת מחזקת. זהו כספי שאליו אני מתגעגע כבר כמה שנים. זהו כספי שאין אחד כמוהו.

חושב רק על הזמן שעבר, אני לבדי במיטה/ האור בסלון לא דולק לו כבר, אין קמטים בסדין לדמותה

החורף מלא בגעגועים, אני מתבונן בלי נוע/ וכל השירים בי לא רגועים, הגשם ממשיך עוד לדמוע/ החורף מלא בגעגועים, אותי מאיים לבלוע/ איך כל השירים בכאב נוגעים/ כי אין אף אחת כמוה

ואיש אליי כבר לא מתקרב, אני לא צריך אף אחד/ רוצה רק לטבוע בים שורף, שוב ללמוד איך ללכת לבד

החורף מלא בגעגועים, אני מתבונן בלי נוע/ וכל השירים בי לא רגועים, הגשם ממשיך עוד לדמוע/ החורף מלא בגעגועים, אותי מאיים לבלוע/ איך כל השירים בכאב נוגעים/ כי אין אף אחת כמוה

מסע ארוך, אינסוף תחנות, הכול מתמוסס עם השיר/ כל היתרונות, כל החסרונות, משאירים אותי שוב בלי אוויר…

החורף מלא בגעגועים, אני מתבונן בלי נוע/ וכל השירים בי לא רגועים, הגשם ממשיך עוד לדמוע/ החורף מלא בגעגועים, אותי מאיים לבלוע/ איך כל השירים בכאב נוגעים/ כי אין אף אחת כמוה

אני כבר מבין,/ אבל לצדי/ אין אף אחת

***  חמש שנים מאז אלבומו האחרון "נפש תאומה" מוציא מתי כספי שיר חדש. עד היום הוציא תשעה עשר אלבומי סולו, שבעה אלבומי אוסף, תשעה אלבומים בהרכבים שונים, לקח חלק כיוצר ו/או מפיק בשישים ותשעה אלבומים של להקות, זמרים וזמרות. את מילות השיר "אין אף אחת כמוה" כתב דני רובס, אשר כבר שיתף פעולה עם כספי בעבר – רובס ליווה כגיטריסט את כספי בהופעותיו וכספי הפיק מוסיקלית את אלבומו הראשון של רובס – אולם זו הפעם הראשונה בה הם משתפים פעולה כיוצרים.