גילוי נאות: מעולם לא הדלקתי נרות שבת. כנ"ל העזר כנגדי. איננו לוקחים שום חלק בפולחנים דתיים, במצוות קולקטיביות. איש באמונתו יחיה. נכון: לעיתים האמונה והמסורת מנצחים גם מההיבט של חילוני כמוני, והמצווה הזו היא מה שמגלמת יותר מכל את המעבר בין חול לקודש.
בעבר, בהיעדר תאורה חשמלית, היו הנרות משמשים כעיקר המאור בליל שבת, אך בעידן המודרני הדלקת הנרות היא לרוב לצורך המצווה , מצוות עונג שבת, ובישראל של שנות האלפיים היא תפסה עוצמה גדולה. על פי סקר הלמ"ס מ־2009, כ־52% מהאוכלוסייה היהודית החילונית והמסורתית הבוגרת בישראל מדליקים נרות שבת.
איתי עמרן, המשתייך לחסידות חב"ד, שר על נשים המדליקות נרות שבת בהתרגשות גדולה. לשיר מתלווה קליפ המציג נשים יהודיות בארץ וברחבי העולם מקיימות את המצווה. הסרטון הורכב מסרטונים ותמונות שהן שלחו – כולל סלברטאיות. המלים והלחן – של עמרן. העיבוד העוטף של תומר מתנה. עמרן כתב מתוך התפעמות אמת. המוסיקה אולד סקול. נוגעת במסורת, בתפילה, לא מנסה להיות יותר מאשר סוג של דף מסרים אמוני לקראת השבת הבאה עלינו לטובה.
הדלקות הנרות היא מצווה שמוטלת על נשים וגברים כאחד, אלא שחכמים נתנו עדיפות לקיום מצווה זו בידי הנשים דווקא, כיוון שעיקרה של המצווה היא יצירת אווירה שלווה בבית לכבוד יום המנוחה. איתי עמרן מתמקד בנשים: הדלקת נרות היא הרגע הכי נשי ומעצים במהלך השבוע, רגע שבו חוצים למקום רגוע, שלו, מכיל. לרבים – זמן קסום במיוחד.
איתי מול נרות
מה אברך לך, מה אנגן לך,/ את הבית השמחה, הילדים המשפחה,
את כמו שדה של כוכבים בממלכה
כל שבוע, עולה געגוע/ אל הריחות לטעמים, אל הזמירות אל השירים,
מבית הכנסת מלווים המלאכים
כשאת עומדת מול נרות מהבהבים / ובשפתייך תפילה על הילדים
קסם עוטף אותך בחום / שלום עליכם מלכי המלכים
יום השישי ואשת חיל לך שרים
השבת יורדת, הזמן עוצר מלכת,/ ילדים צוחקים, ומיני ממתקים,
וכולם לברכתך מייחלים
אנא ברכנו, יהי שלום בנינו,/ שיהיו לי בריאים, בהכל מוצלחים,
לא יעזבונו רחמיך אלוקים
שקר החן והבל היופי אישה יראת השם היא תתהלל
