אלון עדר ולהקה - משתלבים בנוף

משתלבים בנוף

אלון עדר ולהקה

תקליטי יהלום
4.5/5

אלון עדר מסיים את האלבום באלתור קלידים בשיר שאומר: "זהו זה נפל דבר/ ואנחנו רחוקים/ לא השארת לי שום דבר/ וקבעת את החוקים". הוא שר את המילים בטון כואב, לחוץ מחוספס ומתכוון. זה אינו השיר הראשון על זוגיות מעורערת/ לא מושלמת שחוברת לשיר על אכזבה מחיי משפחה במסלול של שגרה בין טלוויזייה לשטיפת כלים בשיר "כותרת של משפחה", ששר אבנר קלמר, נגן הכינור והוילוה בלהקתו. החסר ביחסים בינו ובינה ואי היכולת להגיע לשלמות עובר לאורך האלבום.
"מלאכת החיים" – דואט אירוני מקסים עם רונה קינן אומר: "בחרנו זה את זו מפני שמוכרחים מפני שגשם יורד בעולם/ והלילות קרים/ ומפני שאי אפשר לעבור/ את החיים האלה/ בלי חיבוק/ אבל מעולם לא עזב אותנו ריח כבד של שוק".   אין כאן נימה דרמטית, אלא התייחסות לנוף חיינו כמציאות של ברירת מחדל. שיר מינורי מלודי מלטף שמשאיר אותך ללא מועקה אלא  עם חיוך קטן על הפנים, ממש כמו ב"אישה שלי" – שיר מלודי להפליא של ריכוך והתפייסות – אלון עדר מספר על יחסים בין פחד לחלום "מתגברים ביחד/ מתמעט הפחד/ ואפשר לנשום/ ונחלום/ ונחלום".
גם ב"חוזר ועולה שם" עוסק עדר באי הבנה בינו ובינה. הוא יעדיף לחזור  למצב התחלתי של לוח חלק – היעדר אור. הנרטיב מגיע בשילוב של מוסיקה מורכבת – במנגינה ובהרמוניה. בקול המתפתל. עדר מצליח לשדר את מצבי רוחו – מעין עצבות מפוקחת שנוגעת לקראת סיום בהזיה. המוסיקה אינה הולכת בדרכים אופנתיות. היא נעה במסלול שלה.  ה"חוזר ועולה שם" מקבל ביטוי רפטטיבי פונקציונאלי. מסוג השירים, שמראה,  כי כשטקסט פשוט מולבש בלבוש מוסיקלי ייחודי – במנגינה ובעיבוד, הוא מקבל את המשמעות האישית שחש היוצר. אלון עדר אינו שוקע ביגון ובמרירות. המוסיקה מאירה סיטואציה, נאחזת בה, ומפיחה בה את רוח החיים שהיוצר חש.
כשהוא עוסק בדור שלו בשירים כ"הורידו את המסך" ו"ההפך מנולד" – המוסיקה אינה רוק מחאה בועט של דור מזוין, אלא מלודיה והרמוניה מרגיעים של השלמה עם מציאות, כשהוא שר: "השורשים שלי הם במקום הזה אבל כל העץ נשר" או "ההפך מנולד/ זה שביל כיוון אחד/ חוזר להיות לבד" (מילים ושירה – נדב הולנדר) – שיר שנשמע  מלודי רך ונעים כשיר ילדים.
המוסיקה של אלון עדר ולהקה נרקמת ברקמות מוסיקליות לא שגרתיות, לעיתים מנסה ומצליח להמציא את הגלגל שלו, כזה שמפתיע במהלכים לא שגרתיים כמו ב"חיה קטנה" – שלוש שורות מעוטרות בצליל נשיפה נהדר של ספי ציזלינג ובמקצב פאנקיי,  שמזמינות לשירה ולריקוד: "אתה חיה קטנה בג'ונגל הגדול/ אתה רוצה לצעוק אבל אתה לא יכול/ יושב על העץ מסביב העולם מתפוצץ".
לא את כל השירים כאן אני לוקח איתי לאי בודד. "קוף", למשל, שיר רוק על שחרור ויציאה מהשגרה אשאיר מאחור, אבל הרוב הם שירים שהאזנה שלישית גרמה לי לעשות רפיט לרביעית. זה מה שקרה לי ב"המחשבות העצובות" שיר שמספר על "החיים" שהם "מן השטן" ו"שקר טורף" מול "אושר נחמד בלילות" – מבנה מורכב של שיר בין מנורי לפאנקי בביצוע קולי שנע בין המלנכולי לעוצמתי – פלצטי. גם ב"והלכתי בדרך" – על הפער בינו ובינה,  ועל הרצון לחזור לנקודת ההתחלה שביחסים – מציג את היופי שבהלחנת הנרטיב במלודיה, בקצב, בעיבוד בעל נגיעה הג'אזית.
באלון עדר אתה לא יכול לטעות. זוהי המוסיקה שלו, והיא מספרת אותו ואת השירים נפלא, מעניקה למילים תנועה מופלאה במהלכים מלודיים והרמוניים מזן נדיר.

להקהאלון עדר: שירה, פסנתר, רודס, וורליצר, גיטרה קלאסית, גיטרה אקוסטית, גיטרה חשמלית, מקלדות, הרמוניום, מנדולינה, ספי ציזלינג: חצוצרה, פלוגלהורן, אבנר קלמר: כינור, ויולה, רן דרום: גיטרה חשמלית, גיטרה אקוסטית, גיטרה קלאסית, נדב הולנדר: גיטרה בס, יונתן רוזן: תופים, כלי הקשה.

שירים: הורידו את המסך, אישה שלי, ההפך מנולד, חיה קטנה, לא לוותר, חוזר ועולה שם, קוף, מלאכת החיים, המחשבות העצובות, כותרת של משפחה, והלכתי בדרך, זהו זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. מסכימה עם כל מילה. אלבום נהדר , אי אפשר להפסיק להקשיב ובכל פעם מגלים משהו חדש על אחד השירים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן