הכותב מודע לכך שהוא "סתם ילד", יודע להתייחס למצבו מנקודת מבט מפוכחת. אלישע בנאי כותב מזווית של אדם שלא התבגר, שמבין את חולשותיו הבסיסיות, מודע לטיפוס הזה של "מבולבל ומעט שבור", מי שאומרים עלי "פוטנציאל לא ממומש" שמנסה להראות שהוא אינו ילד, כשהוא נמצא בחברת בחורה, ש"חוסר שליטה" עושה לו טוב – עליית מדרגה במודעות העצמית.
האינטונציה של בנאי ממחישה משהו מאופיו "הילד הזה", מקרינה מעט ירחמיאליות, עליבות ודכדוך. שיר רוק פשוט שנע על קו בס מודגש, קצב מידטמפו ומנגינה שמעלה אותו על הכביש הראשי בשזירה יפה של צליל הגיטרות. שיר של ביצוע "קטן", ניואנסים קוליים יפים, ואלישע מצליח לשדר את הסיטואציה של "הילד המודע" למצבו, כאילו הוא ומושא שירו חד הם.
כמו השמש ששקעה בים עכשיו הכל כל כך ברור/ זה בסדר להיות מבולבל ומעט שבור/ פוטנציאל לא ממומש גם את זה תמיד אמרו לי/ כשכולם מסיימים אני מתחיל
איך שוב לא שמתי לב שאני סתם ילד/ כשאת איתי אני מנסה להיות גדול
כבר שנה שלא הלכתי לים אלוהים כמה געגוע/ זה חלום שכבר ויתרתי עליו מנסה להיות רגוע
הסכין לא בשבילי זה בסדר אני גרוע/ כשכולם מסיימים אני מתחיל
איך שוב לא שמתי לב שאני סתם ילד/ כשאת איתי אני מנסה להיות גדול
אני חסר שליטה וזה עושה לי טוב/ אני חסר שליטה…
איך שוב לא שמתי לב שאני סתם ילד/ כשאת איתי אני מנסה להיות גדול
איך שוב לא שמתי לב שאני רק ילד כשאת איתי אני מנסה להיות גדול
תגובה אחת
ממש שדד ללהקה רטורית את המוסיקה של השיר "סדר יום"!!