אסף שלם ("מלכת באיה") מתפעם מחדש ממקום שנקרא מראזול, חוף בקוסטה ריקה, מנסה להדגיש ניגוד בין הזכרונות מתקופת הגלישה הנהדרת שם ובין הרס הנוף שמתרחש במקומותנו (בנית מלון, אסדת גז, כיכר אתרים). הרעיון לייצר דיסוננס או להביע איזושהי מחאה מוחמץ. הוא מסתתר בין השורות ואינו מובלט. השיר מסתיים בשורה תמוהה משהו – "תודה שאנחנו כאן", פואנטה מעורפלת מאוד, שאינה נסמכת על השיר, שרובו ככולו געגועים לחוף מראזול – "אחד הכי יפים בעולם".
שירת ילדים האוורירית בפתיח חוברת לרוח הנוסטלגית בסוג של פולק מיוסיק יפה בפשטותו. שירתו של אסף שלם רכה, אינה "מתנפלת" על המאזין, לא מהוקצעת, אבל דווקא ההגשה ה"טבעית" האנמית משהו משכנעת באמינותה, ועם זאת השיר משיב רוח נעימה מהחוף בדרום אמריקה יותר מאשר מחלחל ומתנחל פנימה.
אסף שלם מראזול צילום ועריכה: יאיר אלדר
ים כחול/ רוכבים על הגלים/ חוף עשיר/ ואין הרבה גולשים/ איפה, יש מקום כזה?
בחוף השרון/ רוצים לבנות מלון/ בצוק הצפוני/ שובר גלים תת מיימי/ איפה, יש מקום כזה?
מראזול/ אחד הכי יפים בעולם/ מראזול/ זוכר איך שהיינו שם?/ היה מושלם
מנגנים/ על גג בין העצים/ מסיבה/ בחוץ עם הקופים/ איפה, יש מקום כזה?
בבונים/ אסדת הגז קרובה/ כיכר אתרים/ עסקת נדל"ן גדולה/ איפה, יש מקום כזה?
מראזול/ אחד הכי יפים בעולם/ מראזול/ זוכר איך שהיינו שם? היה מושלם
מראזול/ אחד הכי יפים בעולם/ מראזול/ זוכר איך שהיינו שם/ היה מושלם
על חוף הים בנהריה/ בוהים בחול/ עושים קפה/ אני אומר לך תרגיע/ אני ואתה/ שומרים על זה
מראזול/ אחד הכי יפים בעולם/ מראזול/ זוכר איך שהיינו שם?/ היה מושלם
מראזול/ אחד הכי יפים בעולם/ ים כחול/ תודה על שאנחנו כאן
