על ההפסד של כתריה בגמר של "דה פור" כתבתי –  "שערוריה". זמרת',שעלתה בשתיים אם לא שלוש דרגות על כל מתחרותיה, הפסידה לשרית אביטן, מסלסלת טובה  שלא הגיעה לקרסוליה של בת העברים מדימונה. דרשתי להקים  ועדת חקירה, לראות את הספירה הסופית. שאלתי מי הכריע כאן. איזו הצבעת מאפן של כמה בנות?! כעסתי, כי הזמרת קטנת הקומה, בעל הקול, הנשמה, הדיוק והמהוקצעות המעולים בכל קנה מידה בינלאומי – נפלה קורבן לאכזריותו של משחק טלוויזיה תפל, שהוכרע בצורה הכי לא מקצועית. מה שבטוח: העוול שנגרם לה בפינאלה לא ישנה את העובדה: זמרת גדולה. זמרת ר-נ-ב בכל רמ"ח אבריה.
כמה שמחתי, כשכתריה חזרה לתקן את העוול  ב"הכוכב הבא לאירוויזיון". היא שרה Mirrors של ג'סטין טימברלייק – לא רק בצורה מושלמת, כזמרת Soul נפלאה, אלא גם הצליחה בפרשנות נהדרת משלה לשיר – כאילו הוא נולד מחדש. גם אסף אמדורסקי, שאינו מחלק כמעט כחולים, נשמע מתפעל. בהיכרותו את זמרי קהילת העברים מדימונה, הוא קבע נחרצות: כתריה היא הדבר הטוב ביותר שיצא מהקהילה הזו – "ואני מקווה שתביאי לישראל את הניצחון פעם שניה". בואו לא ניסחף, אבל אין לי שום ספק, כי אם לא יקרה הבלתי צפוי, כתריה היא המועמדת האולטימטיבית להגיע לתחרות בתל-אביב כנציגת ישראל. כתריה היא כבר מעבר לתחרות ריאליטי. זה לא עניין של להילחם על מקום ראשון, אלא של החלטה מקצועית. מי שהניח כתרים על זמרים אחדים, ביניהם מקצוענים ותיקים, מתבקש להמתין עם החגיגות. הייתי אומר בזהירות: אפשר לסגור את הבאסטה. כתריה איז דה ווינר, והיא צריכה להגיע לאירוויזיון 2019.
את החלק השני של הכתבה הזו אני רוצה להקדיש לשערוריה מסוג אחר. שמה קרן פלס, שהפעם גם חבריה לשולחן השופטים לא יכלו להתאפק ולא רק בגלל שהיא מחלקת כחולים ברגשנות ללא יכולות שיפוטיות הנדרשות משופט מקצועי, אלא בגלל טרחנותה ואנוכיותה. באודישן של מני גרוס, ששר את "במכונית" של זאב נחמה ואתניקס, פלס השוותה את קורות חייו של המתמודד לאלה שלה בשתי מילים שחזרו על עצמן – "גם אני". ("גם אני התפרנסתי בהצגות ילדים, גם אני כתבתי שירים ומנגינות") ועפה על עצמה כאילו הביוגרפיה שלה מיוחדת במינה. השופטים לצידה החלו לחייך זה לזה, וגם התבדחו על חשבונה במשפט  החוזר שלה – "גם אני".  באודישן הזה, פלס היתה לגמרי אאוט אופ דה בלו  – רק משום שהביוגרפיה של גרוס הזכירה לה "מישהו מהמקצוע", אבל לחלוטין לא שפטה לגופו של ביצוע, שהיה בינוני בלשון המעטה. שירי מימון: "העברת אותו לפני שהוא בכלל שר"… גם במקרה של טל ורסנו ששר "המלאך שלי", פלס לא זיהתה ביצוע חובבני ונתנה כחול תמוה. "אני מרגישה שהוא שר אלי", אמרה, כדי להצדיק את הכחול, ואני התקשיתי להאמין שהמשפט הזה יוצא ממוסיקאית מקצועית, שאינה חשה כמו מימון כי מדובר בזמר קריוקי.

נוה מדמון – Stiches ציון: 8
ירדן ישי – "אלבי מאעק" ציון: 7
איילה אליגולא – All I Ask ציון: 8
עמנואל שמואל – "שלך באהבה: ציון: 5
"ואנה ואנה" – "כל החברות שלך" ציון – 5
טל ורסנו – "המלאך שלי"  ציון: 5
מני גרוס – "במכונית" ציון: 6
כתריה – Mirrors ציון: 10