טל גינת

אקס פקטור

טל גינת!

עם אלמוג קריאף, אנה טימופיי, עוז ואוהד, בן גולדשטין, דודו איבגי, דניאל יפה, טל גינת, יוסי שטרית, עידו ועטרה, קלוז אפ
/5

הבחירה של דודו איבגי ב"אני גיטרה" של נעמי שמר בשלב מאבק ההישרדות מול אוהד ועוז הייתה בחירה בנשק הצלה של להיות או לחדול. זהו שיר שקשה למעוד בו, במיוחד ברגיסטר הקולי של איבגי, שממשיך להשתמש בו כבר כסוג של גוון-גימיק חד גוני, אפילו מניפולטיבי. הקול הזה כבר רץ לפניו,  חוזר על עצמו, נעדר ניואנסים,  ואותי זה קצת מתחיל לשעמם. עברי לידר אמר כי "הצבע של דודו איבגי" חשוב לתוכנית, כאילו מתוך שיקולים של ההפקה. אז לידיעת לידר: נכון שהחזיר את דודו איבגי אחרי שהודה בטעות ההדחה, אך הפעם הייתי מצפה ממנו להיות כבר נועז וחכם: אוהד ועוז הם צמד ורסטילי שיכול להפיק גוונים מרהיבים יותר מאיבגי, שחירב לטעמי את "הללויה" של ליאונרד כהן בביצוע צעקני ומלא פתוס. לכן ההדחה שלהם נראית לי טעות.
מה שקורה בשלב הזה של התוכנית הוא שהשופטים במקום לחדד את הביקורת, לנתח ולנמק, הופכים מתק שפתיים. שירי מימון, ממשיכה לתפקד על תקן של חדלת שיפוט. היא השתפכה על הביצוע של איבגי ל"הללויה" במילים: "חזרת אלי, איזה כיף שבאת הביתה". הלו, תרגיעי. מימון מרגישה כיף כמעט בכל השירים. "טוטאל מוש" הוא סופרלטיב אהוב עליה, והפעם קיבלנו גם "זמרת על חלל" – על הביצוע של דניאל יפה. למעשה, מימון סיימה את תפקידה וממשיכה לשמש בעיקר קישוט, מחליפה מילים עם בר רפאלי על צבע החולצה הזהה שלהן ומתחנפת לצופים להצביע בעד המועמדות שלה – טל גינת ואנה טימופיי.
אנה טימופי הפכה את "מאמי", המוכר ממירי מסיקה לאופרה. כאן התעורר ויכוח קטן בין לידר למימון. לידר טען כי לא כל שיר חייב להפוך לאריה אופראית. מימון התעקשה על כך שמדובר בזמרת אופרה, ולכן היא לוקחת את השירים לשם. אם להעמיד דברים על דיוקם: טימופיי אכן שרה במנעד שאינו מאפיין זמרי פופ, אבל היא מנסה שירים מתחום הפופ בקול אופראי. בעולם המוסיקה נקרא הז'אנר הזה קרוס אובר, ויש לו זמרים מעולים וקהל עצום.
אלמוג קריאף ויוסי שטרית עוברים כמעט אוטומטית לשלב הבא. מדובר בשני זמרים ים-תיכוניים מצוינים, אבל כבר צפויים מאוד. גם פורטיס חש כי תוספת הרקדניות ליוסי שטרית הייתה ניסיון מלאכותי לגוון אותו, ואילו עברי הצטרף לאווירת נופת הצופים, והגן על בן קבוצתו:  "רצינו להראות שיוסי יכול לעשות שמח". השמח, אני רוצה להזכיר לעברי, אינו מטרה באמנות.
מי שעדיין מסוגלת להפתיע היא טל גינת שביצעה את Hurrican, שירה של מרינה מקסימיליאן בלומין, בפרשנות מיוחדת, במינון נכון של הבעת הרגש, וכאן, אחרי הרבה תשפוכת חסרת פרופורציות של תשבוחות מצד השופטים, יכולתי להסכים עם משה פרץ: זה אכן היה הביצוע הטוב ביותר ששמענו בפרק הזה בתחרות.

נ.ב האם מישהו יכול לספר לנו איזו בקרה/ פיקוח יש על תוצאות ההצבעה של הקהל? אין שום נציג נייטרלי שמאשר שהן אכן נכונות. תחשבו על זה.

 

עברו

אלמוג קריאף

אנה טימופיי

דניאל יפה

טל גינת

יוסי שיטרית,

עידו ועטרה

Close Up

דודו איבגי

הדחה

בן גולדשטיין

אוהד ועוז After The Sun

 

וידיאו: דניאל יפה – Hey Mama

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות