עיון ביקורת

אריאל זילבר , מעמק לגבעה (אלכסנדר פן נחום נרדי)

מוסיקה ישראלית, מוסיקה ישראלית פלוס, שירים ישראלים - הגדולים ביותר

אריאל זילבר שר גרסה ל"מעמק לגבעה"  במסגרת "עבודה עברית". ברכה צפירה, אמו של זילבר, שרה את אחת הגרסאות הראשונות של השיר,  שעובד לפי לחן בדואי ע"י נחום נרדי למילים של אלכסנדר פן.
"מעמק לגבעה" מחזיר לתחילת שנות העשרים של המאה הקודמת, כשחבורת צעירים בראשון לציון הגיעה לגבעות שייח-א-בריק והקימה את "חבורת הרועה". את פרנסתם מצאו ברעיית עדרי בקר וצאן של חקלאי עמק יזרעאל בגבעות אלונים-שפרעם. בהמשך קמה במקום חבורה אחרת של צעירים שגם הם ראו את תמצית הישראליות ברעיית עדרים, וקראו לעצמם "חבורת הרועים". אל החבורה הזאת חברו תל-אביבים, "חבר'ה טראסק" שחיפשו את עצמם באותה תקופה. אלכסנדר פן, שהיה חבר בחבר'ה טראסק, התלהב מאלכסנדר זייד השומר ומחבורת הרועים ואף כתב לכבודם, שירי רועים כמו "שתו העדרים" ו"למדבר שאנו על דבשות גמלים".
אריאל זילבר היה אחד מהאמנים הראשונים בדור של שנות השישים-שבעים, שבחרו להתכתב עם המוזיקה הישראלית בראשיתה. כבנה של הזמרת ברכה צפירה, הוא בחר ליצור לזכרה עיבוד חדש לשיר.  זילבר פנה אל התזמורת האנדלוסית אשדוד ואל מנצחה ד"ר אבי עילם אמזלג, אשר כתב את העיבוד התזמורתי בין הערבי למערבי. זילבר עצמו בנוסף לשירה, ניגן קטעי אלתור בחצוצרה.
"מעמק לגבעה" הוא אחד השירים הראשונים המסמן את הדיאלוג הפורה בין הדורות, בין המסורות המוזיקאליות ובין הסגנונות השונים בישראל, למעשה ביטוי לאוזן הקשובה אל הנוף המקומי ואל צליליו, ואל השפה העברית המתחדשת, חיבור בין עבר להווה, בין המערב למזרח, בין השפה הערבית והשפה העברית.

מֵעֵמֶק לְגִבְעָה, מֵהַר לְהַר,
כְּעַנְנֵי הַסְּתָו גּוֹלְשִׁים בְּסֵדֶר
עֶדְרֵי הַצֹּאן. וְשִׁיר לָהֶם אָז שָׁר
פִּזְמוֹן עָצוּב רוֹעֶה צָעִיר בָּעֵדֶר.

שְׁתוּ, שְׁתוּ, שְׁתוּ הָעֲדָרִים,
בֶּחָלִיל לָכֶם אַנְעִים –
לִי לִי לִי לִי לִי…

אֲנִי אֶרְעֶה צֹאנִי עִם חֹם הַיּוֹם
וְהַשָּׁרָב גַּם הוּא לֹא יַפְחִידֵנִי,
כִּי יֵשׁ לִי פְּנַאי לָשֶׁבֶת וְלַחֲלֹם
עַל הַיָּפָה אֲשֶׁר אוֹהֵב הִנֵּנִי.

שְׁתוּ, שְׁתוּ, שְׁתוּ הָעֲדָרִים…

 

שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *