באמצע Don’t Let Me Be Misunderstood, טיפסה גברת חטובה על הבמה, נצמדה אל אריק ברדון עד שהאיש כמעט חדל לשיר. לקחו יותר מעשרים שניות עד שהמעריצה פונתה משם. ברדון התפקע מצחוק. מעריצה בגיל 72? בישראל? מאז האנימלס בסיקסטיז הוא לא ראה דבר כזה, וחוץ מזה, אחרי הכל, הוא אינו מיק ג'אגר. הוא אפילו לא קליף ריצ'ארד.
משהו שראוי לתחקיר, וזה אינו קשור לשינויי מזג האוויר בעולם (מי יודע אולי כן) – גל קשישי הרוק שזורם לארצנו גורם דפיקות לב לנשים מבוגרות. בגיל שרוב בני תמותה ובני דעת כבר מדפדפים עם הנכדים באלבומי תמונות, רוקרים בני שבעים מחזירים את המעריצים להתרגשויות הראשונות של פעם.
ישחקו הנערים לפנינו. אחרי קליף וז'ילברטו, הנה אריק ברדון. והוא הגיע לאמפי שוני, למרות כל הבלגן סביב הביטול. לפי ההופעה, לא נראה שאיש "החיות" ולהקת "מלחמה" מתעתד להוריד הילוך. העתיד הנראה – לפניו.
לא קל למצוא ב-2013 מוזיקה טובה המזוהה עם השישים, אבל היא עדיין מסתובבת בעולם, וכשאומרים אריק ברדון מתכוונים ל"הפלישה הבריטית". האיש של "החיות" עדיין חוזר לשם, לשיר כמו When I Was Young שהוקלט עם ה- New Animals ב-1967, שברדון הקים כדי להמשיך את המסורת של הלהקה ההיא.
כשמדובר בהמשכיות, ברדון יודע לקבץ את הנגנים הנכונים. הלהקה שלו מצלצלת ממש טוב, מחדשת לו את השירים כמו גם ב – Inside Looking Out מ-1966, כמובן השירים מהאלבום החדש 'Til Your River Runs Dry, שהוא סיבת הסיבוב הזה. גם Spill the Wine מלהקת War.
הגיעה הצדעה לבו דידלי, איש הבלוז והרוק של החמישים. . בלוז הוא חלק משמעותי בסיפור של ברדון, שאינו שוכח את גיבוריו מהעבר . Before You Accuse Me הוא בלוז של בו דידלי, שסוגר את האלבום החדש. וגם Crawling Kingsnake – בליווי אקוסטית, פסנתר וטמבורין.
ואז, כמובן, להיטי שנות השישים: It's My Life של האנימלס משנת 1965, גם Don't Let Me Be Misunderstood, המזוהה גם עם נינה סימון (גיטרה כפולה, יופי של מקצב רגאיי) בביצוע שעושה טוב לשוחרי הנוסטלגיה ועוד אחד מתקופת האנימלס, אחרי פרישתו של אלן פרייס – We Gotta Get Out Of This Place ובסיום – איך לא "בית השמש העולה" בצליל של Hammond B3.
אני יצאתי מהערב של ברדון בתחושה, שהוא נאמן יותר לבלוז מאשר ללהיטי השישים, שאי אפשר בלעדיהם. אריק ברדון תמיד היה בעל אוריינטציה בלוזית מובהקת. ובעיקר: עדיין יש לו נוכחות בימתית וקול מחוספס, שהם הסיבה, שהוא עדיין חורש עולם עם הרכב שמעניק לו חיים חדשים יפים.
נ.ב. נתנו לנו חמישים דקות תיסלם בפתיחה, אבל ה"חימום" הזה, אולי גרם לכ ך שאריק ברדון לא נתן אפילו הדרן אחד לרפואה בגין איזשהו הסכם או חוק מקומי, שאחרי אחת עשרה בלילה סוגרים את הבסטה. עם כל הכבוד לתיסלם, ויש כבוד, את ברדון כנראה כבר לא נראה כאן. את תיסלם, לפי מה שקורה לגיל הזהב של הרוק, נראה עוד הרבה.
אריק ברדון והחיות ההופעה שירים
When I Was Young/ Inside Looking Out/ Water/ Don’t Let Me Be Misunderstood/Spill The Wine/ Wait/ Black Dog/ We Gotta Get Out Of The Place/Kingsnake/ Before You Accuse Me/Bo Dideley/ It’s My Life/ House Of The Rising Sun
Vocals – Eric Burdon
Keyboards/B3 – Red Young
Guitar – Billy Watts
Bass Guitar – Terry Wilson
Guitar – Eric McFadden
Percussion – Wally Ingram
Drums – Tony Braunagel
Keyboards – Teresa James
צילום: מרגלית חרסונסקי
אריק ברדון Don’t Let Me Be Misunderstood
אריק ברדון We Gotta Get Out Of The Place
אריק ברדון It’s My Life
אריק ברדון House Of The Rising Sun
