ארקדי דוכין 1

כועס בצדק!

ארקדי דוכין

4.5/5

מה הוא כועס? מה הוא זועק? מה קרה? תקראו את הרשימה למטה. ארקדי דוכין מתפוצץ מרוב כעס, אבל מצליח לשיר בלי להתלהם, במלנכוליה אסתטית.
אזהרה: ששום מפלגה לא תעז לקחת ממנו את הכעס הזה. פוליטיקאים מרמים, כשהם "כועסים". תשאירו לארקדי זכות יוצרים על הכעס, כי הכעס שלו צודק. כל מילה בסלע. כל מילה – לקח לי אותה מהפה.
אני אוהב את הראפ של ארקדי. הכעס שלו הוא צער אמיתי, מלודי, מופק נהדר, ככה שאתה יכול להזדהות איתו בלי שתחוש כוחניות שנכפית עליך. הצער קיים בשירה, בטון. האמירה  חדה ואותנטית. פונקציונאלית בהדגשים. תאטרלית במידה. ההפקה אקוסטית נקיה, מחדדת את קווי המתאר של האמירה. הביטים משדרגים. אם לתת את השיר לאיזו מפלגה שתחולל שינוי – זו מפלגת המוסיקה, זו שעדיין לא שוחדה, נקייה מאינטרסים כלכליים. הבעיה – רגע שתהיה מפלגה – הכל יתחרבש. אז במקום פוליטיקה – נקשיב למקהלה הגדולה בסוף השיר. היא מוציאה את האמירה מחלקתו הפרטית של ארקדי אל נחלת הכלל.

ארקדי דוכין: מילים ולחן, עיבוד והפקה מוזיקלית: ארקדי דוכין ואצ'י

קליפ: בימוי – עמי פרוסט, צלם – ירון ויינשטיין, עורך- נדב אהרונוביץ

על מה אני כועס?/ על מה שלא מספרים/ זה כמו קפה נמס
השקרים החדשים/ השקרים הישנים/ על המונופולים/ מגרשי בניה לעשירים
לקנות כאן בית גולם/ יותר מסובך מלמכור כליה/ מלהבין שבסוף מתים/ בסוף כולם מתים
על עיתונים רכילות/ פוליטיקה ערסים/ סמים להמונים/ איומים מהפרסים
תמיד כשמעלים מיסים/ מזכירים את האיום מהפרסים
נזכרתם?/ נראה לי שאתם זוכרים
על חוסר שוויון/ עומק הפצע/ ילדים רעבים/ תאוות בצע
על הבוז להגיון/ בכירים ‏שלא עומדים בפיתוי/ על זה שכל אחד לעצמו
למי אכפת בכלל/ אם אתה אבוד או שפוי/ רצוי או בזוי/ יבש או שתוי
כו כו כו כועס/ על מה אני כועס?
על ההורים שלא מחבקים/ על מוסיקה בלי רגשות/ שטוחנת כספים
לא מחוללת ניסים/ רק ממלאת את הכיסים/ ומכבה את הריסים
כועס על עצמי נכנע לפחד/ ולא נלחם על האמת/ על זה ששנינו/ לא ביחד
על הדחיה והכאב/ על השחיקה של הטבע/ על זה שכאילו שולטים…
על החבר שלי מבאר שבע/ שלא בא לבקר/ כבר כמה וכמה שנים
כו כו כו כועס…
כועס על ילדות שורטת/ על החור בנשמה/ כועס על הקניה בסופר
שמרוקנת את הצורה/ כועס שלא נותנים להזדקן בכבוד/ ולא חשוב עם תעבוד
או בכלל לא תעבוד
יותר חשוב/ אם אתה יודע קצת לגנוב ולשקר/ ולרמות טיפה ועוד לגנוב
ועוד טיפה יותר/ על הימים בלי טעם/ חנק משפע/ ״תקנה! תקנה!
סחורה א.א/ על הכיף כיפק"
על הרעב המטומטם/ שלעולם לא מתמלא/ על הישיבות הסודיות
בהם מחליטים/ להוסיף עוד סוכר/ לתוך מעדנים/ לסמם את הציבור
להרוג את הילדים
על זה שרוב הסופים בסרט/ מזמן נטולי חדשות
על המילה הכתובה נעלמת/ ואיתה האביב ועוד רגשות
כועס על הדחף מוגזם/ על אין חשק/ כועס על כולם
על קשת ורשת/ על זה שכבר לא נעים/ סתם ככה לגשת
ולבקש קצת חיבה וקרבה/ כועס על האדום על הרועש/ על ריב משפחתי
על השלום שלא בא/ על ״האח גדול״/ מוצא את עצמי מזדהה עם איזה כוכב משוגע
באיזה אי מטומטם/ מהפנטים את כולם/ להרוג את הזמן/ העיקר הרבה מזומן
גם צ'קים הולך…
ואין לאן לברוח/ להתחבא/ להתחמק/ כו כו כו כועס

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות