ארקדי דוכין. לאהוב רו למות. צילום:מרגלית חרסונסקי

לאהוב או למות

ארקדי דוכין

מרץ 2016
/5

אני קורא את מה שכתב ארקדי דוכין לקראת סיומו של ספר דיסק מהודר חדש, "לאהוב או למות", 25 שירים העוברים דרך סיפור על משפחה שחיה בעולם מתפרק, שבמרכזה  אדם שיוצא למסע, במהלכו הוא מנסה להפשיר את הלב של עצמו ושל בתו, שהפכה מעין מפלצת.
ארקדי מספר על מטמורפוזה. אחרי שנים של חיפושי תשובות לשאלות מיהו, מנין בא ולאן הולך, הוא פגש במי ששינה את חייו. לאיש קוראים ד"ר מיכאל ליטמן. לפני 12 שנים הצטרף לקבוצה הלומדת קבלה, ונחשף ל"חוכמה אין סופית", שמחזיקה אותו בחיים, "בצורה כזו שאני יכול לומר בוודאות: אני חי ומבין למה ובשביל מה"
בשיר הנושא של יצירתו החדשה, שר זמיר גולן: "על גשר צר אני עומד היום, בין הכרה להתרסקות, מלב נשבר שכבר הפסיק לפעום, מאין ברירה של התפכחות. הזמן שרף את כל החלומות, בלי הסברים, בלי רחמנות, חסרי אונים חיפשנו ברחובות, טיפה של חום בים קפוא. לאהוב או למות, לא נשאר עוד דבר, לאהוב או למות, כל השאר נשבר"…
זה יסביר מן הסתם את האירוע, שארקדי ערך לכבוד יציאת הדיסק בצהרי יום ד',  בזאפה הרצליה. נדמה לי שארקדי הרגיש צורך לשתף אנשים בחוויה שלו, לעשות להם גוד טיים עם מטעמים שרקח חיים כהן, מתוך תחושה כנה  של נתינה.
אני כותב את הדברים עוד בטרם התייחסות לגופו של אלבום, שלב האירוע, בו הדגים ארקדי ארבעה שירים מהאלבום שיצר בשיתוף עם מירי מסיקה – "בודדה", שרונה נסטוביץ בן עטר – "חיה מתה", זמיר גולן – "לאהוב או למות", "זומבי" – עם חבורת פארקור דימונה, בקטע דאנס-היפ הופ מרטיט של מוסיקה ותנועה המגיעה מהרחוב.
צודק ארקדי. ישנן אמירות נדושות שתוקפן מתחדש לנצח: הכל בעולם הזה תקין ומושלם, חוץ מדבר אחד – הקשר בינינו ובין בני האדם. האדישות והציניות  מפרקות, הורגות. האם אנחנו מסוגלים להפשיר את הלבבות בתוך מעגל בו חיים יום יום בתחושה של אין מוצא?
לא בטוח שלארקדי יש תשובות, אבל הוא לפחות מעורר מחדש  שאלות, שהרוב דוחקים מהתודעה. חשוב לו להעביר מסר אנושי, גם להעניק לו תוכן מוסיקלי מודרני בקונטקסט של מחזמר עתיר שירים.

צילום: מרגלית חרסונסקי

וידיאו: "זומבי" עם להקת "פארקור" מדימונה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות