מנילו עקבי. הוא עשה את החמישים. כאן הוא בשישים. יגיעו שנות השבעים. תלוי בני כמה אתם, תלוי מה מהשירים האלה הגיע אליכם. בדבר אחד קשה לעורר מחלוקת: השישים – היא תקופה מלאה בלהיטים קסומים. והם מתקמבקים תמיד הכי טוב. הרי רק מהביטלס אפשר להרכיב אלבום של 20 ענקים. מנילו הכניס שניים – את And I Love Her . ואת Yesterday
אבל גם ככה, מנילו ידע במה לבחור-להחניף למאזין המתרפק. יש לו קול נקי, טון רומנטי לאללה, והוא יודע לבחור את המעבדים הטובים ביותר. קחו את You've Lost That Lovin' Feelin של "האחים הצדקנים". אחרי מאות גרסאות מנילו מצליח להחיות את הלהיט הזה במנות אדירות של פילינג. מה עוד מעורר את בלוטות הגעגועים? There's a Kind of Hush של להקת Herman's Hermits המוכר גם מהקרפנטרס, וגם כאן יש למנילו גרסה שמחזירה לחיים את המקור. אהבתי. כנ"ל – Can't Take My Eyes Off You להיט של פראנקי ואלי. כל העוצמה של הלהיט חוזרת בעיבוד הזה. (דגימת סאונד למטה)
This Guy's In Love With You של ברט באכארך עובר בקלות מהשישים לאלפיים. איזה להיט. אני זוכר אותו מהגרסה של החצוצרן הרב אלפרט. מנילו שילב עוד שני להיטים ענקיים מבאכארך – What the World Needs Now is Love מהזמרת המועדפת של באכארך – דיון וורוויק. וגם Raindrops Keep Falling on My Head שאצלי הכי מזוהה עם בי.ג'יי תומאס, וגם הוא משיב אצלי רוח נוסטלגית חמה מאוד מהעבר. עוד אחד שעושה לי את זה – Blue Velvet שהכי זכור לי מבובי וינטון. הוי, בובי וינטון. איזה זמר.
ואלביס? נו, בטח זמר בלדות כמו מנילו לא יחמיץ הזדמנות לעשות את Can't Help Falling In Love עמעמו אורות. יו קאן פול אין לאב אגיין. דה סיקסטיז אר בק.
17. Yesterday