עידן יניב בדרך לעצמי

בדרך לעצמי

עידן יניב

מילים: נועם חורב לחן עיבוד והפקה מוסיקלית: ניצן קייקוב
3.5/5

לא יודע איזה ציון היה נותן הפסיכולוג על הפסיכואנליזה הזו? הדובר מציין כי פגש את עצמו "שלם ומפורק", מת כדי להיוולד מחדש, והגיע בסופו של דבר למצב שהוא "שותק". מעניין אם עידן יניב יודע מה הוא רוצה מעצמו.
מבחינה טקסטואלית, המצב לא פחות קשה: בדרך אל עצמו הוא ראה נופים, בניינים לא גמורים (מטפורה?), שבילים של אמת, ערימת חלומות. מה לא.
בדרך מגיע משפט בעל מבנה תחבירי רעוע – "כמו מגדל של קלפים שנפל וניצל ושוב התמוטט" (מה-מי-מו?) חסר משפט ראשי. גם מיני קלישאות סתמיות כמו "כדי להיוולד מחדש/ צריך קודם למות". האם נולד מחדש? ואם נולד – למה הוא חזר למצב שתיקה?
נראה שלא הטקסט יקבע גורלו של השיר. הוא מתחיל שקט בצליל אקוסטי, ומטפס אט אט בדרך לפסגת המלודרמה במנגינה קליטה בהפקה מוסיקלית קצבית בומבסטית ובביצוע רגשני, כאילו עידן יניב חש את הטראומה על בשרו. אבל כשהרגש רץ לפניך, מי מדקדק במהות התוכן?

בדרך לעצמי/ הנופים מתחלפים,/ בניינים לא גמורים,/ שבילים של אמת./ ערימת חלומות/ כמו מגדל של קלפים,/ שנפל וניצל,/ ושוב התמוטט.
בדרך לעצמי/ אני ירדתי נמוך./ את כל מה שפשוט/ למדתי לסבך./ בעולם המשוגע הזה/ רואים הכל הפוך./ כדי לצאת נקי/ צריך להתלכלך.
ופגשתי את עצמי/ שלם ומפורק,/ הולך על חבל דק,/ מחפש ת'משמעות./ על כביש צר/ שלא נגמר,/ אני סגרתי ת'מרחק/ כדי להיוולד מחדש,/ צריך קודם למות.
בדרך לעצמי/ אני חוזר להתחלה,/ במקום לבחור מילים,/ עכשיו אני שותק./ יש לי דלת לדמעות/ כבדה ונעולה./ אני מזמן כבר לא/ פותח לכל מי שדופק.

 

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות