שמעתי בשבועים האחרונים פעמיים את השיר הזה – בערב של אלון אולארצ'יק בזאפה ת"א בהשקת האי.פי החדש שלו, בביצוע מלא חדווה של האורח שלו – רמי קלינשטיין ובפסטיבל הפסנתר בדואט עם שלמה גרוניך בערב לרגל 50 שנות הופעה.
השיר מתוך אלבומו הרביעי שיצא ב-1996 הוא שיר אירוני ועגמומי, תהיה עצובה על זוגיות והאדיאליזציה של מונוגמיה. השיר אומר: בואי נעשה הכל כדי להפוך את הזוגיות לאמיתית, למרות שאנחנו לא יודעים כמעט כלום לאן זה מוביל, ושאולי אנחנו משלים את עצמנו, וששהכל יכול להתהפך בשניה כמו במשחק מונופול. המפתיע הוא שהשיר הפך המנון חתונות, לצליליו צועדים כלות וחתנים נרגשים אל חופתם מבלי שיזהו את הספק הקיים בשיר. זה מה שקרה גם לשיר כמו "ילדים הם שמחה" שנכתב כשיר מחאה (יהושוע סובול במחזה "קריזה" ללחן של שלמה בר) עוקצני וכביקורת על משפחות המביאות הרבה ילדים לעולם ללא יכולת לפרנס ולכלכל את ילדיהם. גם כאן האירוניה נעלמה, ומחאתו של השיר נבלעה בלחן השמח ובקצב שהובילו אותו לאולם השמחות.
אולארצ'יק בלחנו המיוחד, שר את האירוניה בטון נוגה, באופן שאינו מאדיר את הזוגיות כמשאת נפש עם תעודת ביטחון.
אלון אולארצ'יק – בואי נגיד שאני שלך
רמי קלינשטיין ואלון אולארצ'יק – בואי נגיד שאני שלך
שלמה גרוניך ואלון אולארצ'יק – בואי נגיד שאני שלך
בואי נגיד שאני שלך/ שאני אוהב אותך
נשחק מעט/ לי זה לא איכפת
אם נגיד שאני שלך לרגע
ונגיד שאת שלי/ שגם את אוהבת אותי
לא אחליף אותך/ רק אטריף אותך
אם נגיד שאת שלי
ימים יגידו/ אם זה רציני
אולי אפילו/ יתכן משחק שני
אז כל עוד/ אנחנו כאן
ובינינו השולחן/ אם במונופול
אפשרי הכל אז/ בואי נגיד שאני שלך
ימים יגידו/ מה יש פה לדבר
אולי אפילו/ נשחק משחק חוזר
תגובה אחת
חתונה זו עסקה לנקבה.
הריון וצאצאים.
לך לעבודה ותביא את הכסף.
בסביבות 40 מקבל שפיץ.
לא זוגיות ולא נעליים.
הילדים שיייכים לנקבה בטאבו.
חחח