בועז בנאי בעקבות יוסי בנאי. השיר נשאר במשפחה, וטוב שכך. ואיזו אינטרפרטציה יפה על השיר ההוא. כמה תשוקה בעז מחדיר לשיר. לוקח את השיר  לחלקתו המאוד אישית. אצל יוסי בנאי הגרסה הייתה שאנסונית כזו, בקצב מהיר, עם החיוך הפנימי המיוחד לו. אצל בעז בנאי היא אמוציונאלית,  איטית, ונוגה יותר. בעז הסיר את החיוך והטעין ברגש רומנטי עז. האם אני שומע כאן את קולו של דודו טסה ששותף לעיבוד ולהפקה המוסיקלית? משהו מסגנונו האמוציונאלי חלחל לשיר. עיבוד שמטעין בצליל רוק בסיום. בנאי הוסיף איזשהו ניואנס יפהפה במשפט "כשהפסיק אוהב ת'נקודה, תמיד הוא אומר לה שהוא פסיק על ידה …"  ניגנתי כמה פעמים והתאהבתי בשיר מחדש.
נ.ב. תקשיבו לגרסת ארקדי דוכין (למטה בנגן) גם כאן אפשר להתאהב מחדש בשיר. גם הוא לקח אותו לחלקת השדה המאוד פרטית-מדוכדכת שלו. גם הוא מרוב אהבה שותק, וזו האהבה שלו.
ועוד אהבה שותקת של חבורת "זהו זה" בעיבוד של אמיר לקנר, שמצליח כמו תמיד להפיק מרגליות ויהלומים מהקולות של החבורה ולהדגים פרק משו באמנות הקאבר.

יוסי בנאי מרוב אהבה שותק

בעז בנאי – מרוב אהבה שותק

זהו זה – "מרוב אהבה שותק"

כשההוא אוהב את ההיא/ תמיד הוא אומר לה/ חוזר ואומר לה/ כמה היא אלוהית
כמה היא אלוהית
כשענן אוהב עננה/ תמיד הוא אומר לה/ חוזר ואומר לה/ כמה את עדינה
את כל כך עדינה
ורק אני מרוב אהבה שותק/ רק אני מרוב אהבה שותק/ ורק אני מרוב אהבה שותק
רק אני מרוב אהבה שותק
כשהזבוב אוהב ת'זבובית/ תמיד הוא אומר לה/ חוזר ואומר לה/ מכולן יפייפית
מכולן יפייפית
כשהפיל אוהב ת'פילה/ תמיד הוא אומר לה/ חוזר ואומר לה/ בואי, בואי כלה
בואי, בואי כלה
ורק אני מרוב אהבה שותק/ רק אני מרוב אהבה שותק/ ורק אני מרוב אהבה שותק
רק אני מרוב אהבה שותק/ מרוב אהבה שותק
כשהפסיק אוהב ת'נקודה/ תמיד הוא אומר לה/ שהוא פסיק על ידה/ שהוא פסיק על ידה…
ורק אני מרוב אהבה שותק/ רק אני מרוב אהב שותק/ מרוב אהבה שותק/ שותק