באלבומם השלישי גארבג’ נשמעת להקה משוחררת, לא מופקת בכוח שמתבססת על גיוון נהדר, ומשתמשת בכל ההשפעות והניסיון ומגיעה לליטוש יוצא מהכלל. הם אגרסיביים, רוקיים, פופ מלודיים, טריפ-הופים, גרוביים, אלקטרוניים. מה לא. ויש להם את שירלי מנסון בקולה המיוחד הטעון והלא מתמרח ששרה טקסטים ציניים נוקבים. גארבג’ עושים בדיסק הזה הכל כדי שלא נוכל להכניסם למשבצת, ובכל זאת נשמעים מאוד מסוגננים.
