מבחינתה – "איכשהו" הוא עוד אוהב. אהבה בע"מ. אריאל סגל כתבה מכתב לאהוב בלשון פשוטה –  יותר פרוזאית מאשר לירית, פרט לכמה הברקות כמו "המילים שלך תולות לי את השמש", אבל ככלל השימושים ב"שמש" ו"גשם" שבלוניים, אינם מעידים על יצירתיות מקורית. מיוחדים יותר הלחן המעודן, העיבוד האפרורי והמבע השברירי הדק של סגל שכמו שרה את תחושותיה על בהונות האצבעות ללא ניסיון להתהדר בקול גדול. סגל הופכת את השיר לנרטיב אישי, מקפידה להשיאר קרובה אל עצמה, נטולת דרמה, אבל רבת כוונה בהבעת העצב, והעצב עובר. הקליפ המוצלח הוא מסע בעולם, שלה ושלו, מגע ללא מגע, שמבליט יותר את הנתק מאשר את הקשר.

כל יום אני חושבת עליך/ עבר כבר יותר מדי זמן/ ואיך זה מסתבך לי ולמה/ הלכת עם הלב שלי מכאן
הזמן טבעו להיגמר מהר/ ימים מתחלפים בלי סיבה/ אמרת שלפני שאספיק להרגיש/ אמצא לידי שוב אותך
ואחכה ביום ובלילה/ שתחזור ושוב תהיה פה/ וכשהגשם יבכה על כל העולם/ רק אני אשמח כי אתה עוד כאן
ואחכה ביום ובלילה/ שתחזור ושוב תהיה פה/ וכשהשמש תזרח על כל העולם/ גם אני אשמח כי אתה עוד כאן
ויש רגעים שעצוב לי/ אז המילים שלך תולות לי את השמש/ ויש רגעים ששוב טוב לי/ איתך הכל תמיד שלם
כל פעם שאני מתרחקת/ זה כדי שאתה תתקרב/ ואת הכל אתה כבר מכיר בי/ ואיכשהו אתה עוד אוהב
ואחכה ביום ובלילה/ שתחזור ושוב תהיה פה/ וכשהגשם יבכה על כל העולם/ רק אני אשמח כי אתה עוד כאן
ואחכה ביום ובלילה/ שתחזור ושוב תהיה פה/ וכשהשמש תזרח על כל העולם/ גם אני אשמח כי אתה עוד כאן