ביפי קליירו

ביפי קליירו – A Celebration of Endings

4/5

אל תשאלו את חברי ההרכב הסקוטי על משמעות השם "ביפי קליירו". לא בטוח שיש להם תשובה,  או שנמאס להם לשמוע את השאלה.  אנחנו באלבום 9. שיוצא 4 שנים אחרי  'Elipsis' .  Biffy Clyro היא שלישייה (סיימון ניל – גיטרה, קול ראשי, ג'יימס ג'ונסטון – בס, בן ג'ונסטון – תופים) עובדת על באלאנס בין פופ לרוק אגרסיבי, בין המנוני איצטדיונים לרוק פאנק למועדונים צפופים.
האלבום נכתב לפני ימי הקורונה, אבל הוא מדבר על חברה שהגיע לנקודה בה עליה ללמוד מהטעויות ולהתחיל התחלה חדשה ונאורה.ב – ‘Tiny Indoor Fireworks’ ניל "מתפלל לימים הטובים יותר", בעוד שבלדת הרוק ‘Worst Type Of Best Possible’ מוצאת אותו "מקווה לתקופת שלום" ו" מחכה לשינוי”.‘End Of’ מתועל לפוסט-פאנק גותי בו הוא מתעקש כי "אין זמן לחגוג עכשיו /" כי זה סוף ההתחלה". כמה שירים שווים רפיט. 'Space' למשל  הוא שיר על געגוע, פיוס. עטוף בצליל מיתרים. מנקודת מבט תמימה. נשמע כמו שיר אהבה טהור. Cop Syrup סיום השיא בן שש הדקות, הוא שיר רוק פאנק מיוחד שעוסק בקיצוניות.
בסך הכל, 'חגיגת סיומות' הוא תיעוד של קיצוניות, חלק מהשירים נכנסים לתסכולים העכשוויים שמרגישים חברי הלהקה, פוליטיים ואישיים כאחד:("אנחנו נלחמים במלחמה מכוערת / וזה לא טוב להתחרפן", שר סיימון ניל ב – ‘Weird Leisure’ ומצד שני מציע נימת התאוששות ותקווה: "ניצלתי מהמקום הכי חשוך / אימצתי את הצורך לחיות". יש עדיין אור בקצה המנהרה.

וידיאו: Space

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות