קארין אופיר חוזרת ל"השוטר אזולאי", הסרט בו השתתף אביה, שייקה אופיר. אצלי השיר הזה נמצא על פסקול נוסטלגי, מוטבע בחותמו אושיק לוי.  קשה להפריד בין שניהם. סרטו של אפרים קישון משנת 1971 התמקד בשוטר פשוט, תם לב ושלומיאל, שלא הסתגל לחברה המודרנית, במשך 20 שנה לא התקדם בסולם הדרגות, והנה בסופו של הסרט הוא מקבל את דרגת הסמל לה ייחל בטקס וצועד בגאווה עם דרגתו בצעידת שוטרים בחצר תחנת המשטרה, שם עושים פרחי משטרה תרגילי סדר. תוך כדי הצדעה, עיניו מתמלאות דמעות. הסרט – כמו רבים מסרטיו של קישון, עסק בבירוקרטיה בישראל מול הפרט הנדרס. בהומור שלו ביטא קישון  את חוסר רגישותה של המערכת כלפי האדם הבודד, את יחס החברה לאחר, לשונה, לייחודי, שאינו עומד אמנם במירוץ החברה המודרנית, אבל הוא חיוני לה.
"בלדה לשוטר" מפס קו הסרט סימן את גיבור השיר כאותו שוטר תמים וטוב לב שתקוע בשגרת בדידות, אינו מחובר לזמנו ולמודרנה, מודח מתפקידו במשטרה  אחרי שנים רבות של שירות. הדובר בשיר מבקש עבורו – "לו להשיב ניתן את מחוגי הזמן" – להתחיל מחדדש – "איזה עולם נפלא היה בונה לו".
מה שבולט במוסיקה נורית הירש זהוא התזמור העשיר  של השיר, שמתפתח עם הטקסט של אהוד מנור ומייצר הפרייה הדדית מופלאה שכמו מוסיפה נדבך לסיפור, מאירה הלך רוח ומייצרת אווירה המבטאת מצב נפשי ועומק ההזדהות. הכל התחבר  – המנגינה הנוגה, הטון האקספרסיבי של אושיק לוי.
קארין אופיר בקאבר לשיר אינה "לוחצת" על אינטרפרטציה מסעירה, על ביצוע מהפכני. היא יותר בקטע של התרגשות מחודשת מטעמים אישיים, גם בניסיון לגעת במחוזות העבר שלה בביצוע צנוע נטול יומרות באורינטציה של  "לו להשיב ניתן את מחוגי הזמן". הכנות שלה  – מנצחת.

קארין אופיר: "הסרט "השוטר אזולאי" יצא שנה לפני שנולדתי, כך שלמעשה כל חיי השיר ליווה אותי, לאורך השנים סירבתי לבצע אותו בכל מיני הזדמנויות שהוצעו לי בגלל המטען הקיים (והעיבוד המופתי של נורית הירש שמצמרר אותי עד היום). לבסוף אך ורק בזכות אימי הסכמתי  לקפוץ למים ולבצע את השיר לראשונה בטקס לציון 45 שנה לצאתו של הסרט כשהיא בקהל נרגשת ומחזיקה אצבעות שנעבור בהצלחה את המעמד המרגש הזה. לאחרונה ביצעתי את השיר יחד עם טל לוי  בהקרנה חגיגית של הסרט "שייקה – החיים הנסתרים של שייקה אופיר" בבית התפוצות. בתוך ימי הסגר קול פנימי קרא לי להקליט את השיר. וכעת שנתיים למותה אני סוגרת מעגל איתה, עם אבי ועם השיר”.

כל הרחובות כבר ריקים הסמטאות כולן שלו/ שוב הוא לבדו שוב רק עם צילו
כל הרחובות כבר ריקים הסמטאות כולן שלו/ אין מה למהר או לאחר
לו להשיב ניתן את מחוגי הזמן/ איזה עולם נפלא הוא היה בונה לו
רק להשיב ניתן את שחלף מזמן/ איך העולם אז היה משתנה
עשר שנים לפחות הוא מהלך בין הצללים/ שוב ושוב סובב בין הגלגלים
עשר שנים לפחות הוא מהלך בין הצללים/ אין מי לאהוב או לעזוב
לו להשיב ניתן את מחוגי הזמן/ איזה עולם נפלא הוא היה בונה לו
רק להשיב ניתן את שחלף מזמן/ איך העולם אז היה משתנה
בוקר אפור באוויר הסמטאות כבר לא שלו/ שוב אומרים לו לך, שוב אומרים לו בוא
בוקר אפור באוויר שוב משנה את התמונה/ שמש אט יוצאת מנדנה.
לו להשיב ניתן את מחוגי הזמן/ איזה עולם נפלא הוא היה בונה לו
רק להשיב ניתן את שחלף מזמן/ איך העולם אז היה משתנה