לא התייחסתי לסינגל הזה, כשהוא יצא. שמעתי אותו כמה פעמים על הכביש. סידר לי את הנסיעה. מוסיקה ים תיכונית טובה מתגלגלת יפה בכל מסלול. זה לא עוד "שיר מזרחי". השירה, העיבוד וההפקה הפכו אותו למסתלסל אותנטי. נושבת בו רוח של מסורת, מתקשט בתבלינים ברוח העכשיו. מלנכוליות ענוגה.
בניה ברבי הוא יוצר וזמר אינטליגנטי, קול מצוין, מבין על מה הוא שר. מעניק מעצמו עומק לשיר. זיהינו כישוריו עוד בדה וויס לפני שנתיים. הוא הרבה מעבר לפוהקציה של "זמר מזרחי", אבל כשהוא מקבל לידיו לבצע שיר בסגנון מזרחי – התוצאה יונקת מאותן תכונות שמבדלות אותו מרבים מזמרי הז'אנר, שעובדים בשיטת תפוס כפי יכולתך. הדכדוך בקולו בתחילת שיר האהבה הפשוט ספוג בגעגועים כנים. העיבוד וההפקה המוסיקלית – עקב בצד אגודל במינונים אוריינטאליים מדוייקים. שיר שעוד לא שמענו, מגיע מלב פתוח שמייצר טונים מחבקים.
קליפ: ואדים מכונה
תני עוד חיוך בשפתיים / לא ביקשתי הרבה,
מה בסוף מחכה
בואי תראי זה כתוב בעיניים שרואות את הכל
בואי עכשיו נבנה לנו בית
מול אותם השדות הישנים שכל כך אהבת
מתחת לשמיים זה רק שנינו / תקשיבי לשיר שעוד לא שמעת
כמה טוב שבאת
כבר שנים שנלחם ברוח / כמה שהערת לי תחיים
עכשיו הלב פתוח
תני עוד חיבוק בנתיים / שתהיי בטוחה/ תרגישי שמחה
אותו הלב ואותן הידיים שיודעות לאהוב.