עיון ביקורת

אייל גולן, בסוף כל יום (מילים: נעם חורב לחן: ניצן קייקוב עיבוד והפקה מוסיקלית: יעקב למאי, יוני 2015)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

אייל גולן של האתמול ושל העכשיו. עד כה כמעט שכח מי הוא, שילם מחיר יקר על הפחדים, מעכשיו – כבר יודע להתגונן מול הפחד, מצא דרך לאהוב, לא להסתיר פנים, גילה שלא חייבים  להתנצל על אהבה. תן ללב לנצח את ההיגיון.
האמנם? פיו וליבו שווים? אייל גולן הוא אקדמיה לזמרים איך צריך לשיר. לוקח את המילים את המנגינה העצובה לחלקה שלו, מתרגם אותם לשפת הלב שלו. הדיקציה, החום, חלוקת האנרגיות. אכן: ההיגיון נכנע לרגש.
המלנכוליה הזו אינה זיוף. היא קיימת בו, גם אם הרושם לפעמים שמדובר באיש רב נכסים, קר, מחושב, שייכנס בך אם תנסה לפגוע בו. אצל אייל גולן קיימת הפרדה. ואגב: הוא היה מאוד מחושב והגיוני כשבחר בשלישייה חורב-קייקוב-למאי לעבוד אתו על השיר הזה. הוא ידע לאן הם צריכים להוביל אותו.

פעם בלילות, הייתי קצת נבהל/ עם הזמן אני הבנתי – הפחד הוא גלגל/ כשהמילים נעלמות, חודרות לאט לעצמות/ רק הלב – הוא מוביל שוב אל עצמו

אני ניסיתי לנצח, בחיי/ כשהבדידות אז שיננה את שמי ואת פניי/ ושוב מסע אל הדימיון, געגועים לשגעון/ אפשר למות פה מרוב ההיגיון

רחוק רחוק, בין רע וטוב/ מצאתי דרך לאהוב/ לפתוח דלת מבפנים/ לא להסתיר את הפנים

רחוק רחוק, בקצה האור/ גיליתי שאפשר לבחור/ ליפול לבור של שכחה/ או לחיות עם עצמך בסוף כל יום

אני סיפקתי אז לכל דורש תשובה/ וזה אבסורד להתנצל פתאום על אהבה/ אז התהפכתי במיטה, וקצת איבדתי שליטה/ לך תמצא עכשיו אמת אחת פשוטה

ושוב נשארתי לשלם לכל אידיוט/ שטרות כבדים של הפחדים/ שלא ידעתי איך לפרוט/ כמעט הפכתי את עורי, כמעט מכרתי את עצמי/ כמעט שכחתי לרגע מי אני

 

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *