עיון ביקורת

ג’אמאיה, אנחנו על המפה (מילים ולחן: טל אראיה, תמיר הילל, נאור אליהו ורון בקאל. הפקה מוזיקלית תכנותים קלידים ומיקס: רון בקאל, ספטמבר 2019)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

המסר אופטימי: "יש מקום לשנינו בארץ ישראל" אבל בשורת הסיום מופיעים  רק "יהודים" (ימנים שמאלנים), לא ערבים. מה הועילו חכמי ג'אמאיה? מדשדשים באותה ביצה עכורה.  החאפלה הזו לא תוביל לפיוס. היא לא חלב לא בשר, לא תה ולא קפה. מידל איסט, הרצל, משיח לא בא. בעל הבית השתגע. בלאגן. מה לא ידענו? "ג'אמאיה" שומרים על ניטרליות סלקטיבית, להמשיך לחגוג ולהתבלגן. "מי שמפחד – כנראה לא מאמין". במה להאמין? לא ברור.
משאגת "יהודים" של בגין ועד "אנחנו על המפה" של טל ברודי בקליפ. בין ובין זו חגיגת היפ הופ ועינתוזים. ג'אמאיה מנסה לתאר מציאות, אבל לא ברור אם זו אירוניה או סתם תיאור מצב, שמתיישר  על "תעשה עוד שניים עראק מה אתה דואג". זו ה"הבה נגילה" של ג'אמאיה. תרקדו, תפזזו. מה אתם דואגים? אנחנו על המפה.

וולקאם טו דה מידל איסט ארץ ישראל/ וואלאק סטארט אפ ניישן עם ווייב מסלסל
על החום של יולי שמסתער/ תמזוג שניים ערק ונתחיל לדבר
הרצל אמר: "אין זו אגדה!"/ הניהול שכונה אבל סוחבים בעלייה
אבל אם אנחנו עוד כאן אז הכל אפשרי/ מדינה צעירה הכל טרי טרי
וולקאם חביבי בוא ותתקרב/ כנס לקומבינה בוא ותתערבב
כשהקצב נכנס כל הפחד עוזב/ כולם משוגעים פה אל תיקח ללב
תן לי את התכלס כי חארטות כבר יש/ תמיד יש בלאגן גבר אל תתרגש
ומחוץ למסיבה תראה גם משה חוגג/ תעשה עוד שניים ערק מה אתה דואג?
מצאת החמה עד צאת הנשמה/ בלאגן גדול המדינה כל כך קטנה
מחכים ומשיח לא בא/ בינתיים אנחנו על המפה/ מאוגנדה עד ברלין
מי שמפחד כנראה לא מאמין/ מחכים ומשיח לא בא/ בינתיים אנחנו על המפה
רגע רגע, מבזק חדשות/ שוב אותם הפרשנים שוב אותם הכותרות
בעל הבית השתגע הולכים לבחירות/ תופרים עסקאות, מחליפים כיסאות
אל תדאג בסוף נתרגל/ יש מקום לשנינו בארץ ישראל/תאמין לי שרק מזה הם מפחדים
ימנים, שמאלנים, יהודים!

 

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *