עיון ביקורת

פסטיבל הפסנתר , גבע אלון ודניאלה ספקטור (אולם "אסיא" מוזיאון ת"א, אוקטובר 2015)

מוסיקה ישראלית, מוסיקה פופ אלטרנטיבי

נתחיל בשורה תחתונה: גבע אלון ודניאלה  ספקטור אינם קומבינה זמנית רק לצורך פסטיבל הפסנתר. יש לה פוטנציאל לחיים  לא קצרים גם בהמשך.  מדובר בבליינד דייט מוסיקלי שצלח. לא משהו צפוי. שני יוצרים אישיים וייחודיים מאוד מנסים לכרוך זה את הרפרטואר של זו משני אלבומים חדשים ושירים אחרים. איך עולים על נתיב אחד, איך מייצרים צליל תואם, שפה בימתית אחת?
גבע אלון ודניאלה ספקטור התחילו את השת"פ בניסיון לחבור זה לזו  באיזשהו קרוואן בפרדס חנה באמצע הדרך בין תל אביב לצפון הארץ. כשהבינו שהסולמות נפגשים, שנרקמת הרמוניה – נכנסו לחזרות רציניות. ההמשך הביא אותם לאולם "אסיא" במוזיאון תל-אביב. לא באס, לא תופים, לא קלידים חשמליים. רק גיטרות פסנתר. קולות. פולק במקום רוק? – לגיטימי.
מרגע שהחלו לשיר זה את זו, קרו דברים  יפים. נקודת מפגש שלא הייתי ממהר להגדיר אותו סגנונית. לא בדיוק צמד, אבל נוצר חיבור מוסיקלי שאומר רגישויות משותפות, תיאום סולמות, שירה הרמונית. צמצום מרחקים בין הפסנתר שלה לגיטרות שלו.
הם התחילו ב"תהיי איתי", כשמו של האלבום החדש של גבע אלון. שיר אווירה, תאורה מאחר שמאירה במה חשוכה. "היזהר" בהמשך הוא השיר שפותח את אלבומה החדש של דניאלה ספקטור, "כל הדברים היפים באמת" – הבזקי מחשבות של חשש מזיכרונות כדי לא לעורר שדים – "היזהר לא להיזכר בלי סיבה מה שרק היה נדמה שלא היה מעולם בוקר טוב החיים דורשים לתפוס מקום יש מטבח יש ספל מה ממתין לך היום פה".
ממשיכים ב"ים שקט" מהחדש של אלון – מלנכולי, העיבוד לפסנתר ולגיטרה טוען במתח, מה שהוא מספר עליה – רואה אותו ולא אכפת לה, שהוא לובש אותם בגדים, והכי כואב שזה אמיתי. גם כאן התאורה האחורית מאירה את חשכת הבמה, מבליטה האווירה הקודרת.
וכדי לאזן – "לווייתן" מהאלבום שלה –  חשבון נפש עם אב שכבל אותה ולאפשר לה לעמוד בזכות עצמה – תוך שימוש בסיפור המקראי על יונה הנביא והלווייתן.  שירתה המאופקת של ספקטור מעניקה לשיר גוון של פולק אינטימי ועגמומי, משאירה אותו בחלקתה הפרטית מאוד, כאילו השיר/מכתב לא נועד לצאת ממנה אל אוזני הרבים.
דניאלה קמה מהפסנתר, והצטרפה לאלון ל – Days Of Hunger בשילוב של האקוסטית שלה והחשמלית שלו. הקולות חברו להרמוניה מקסימה, העניקו לשיר קווי מתאר של שיר פולק לנצח. "הכוכב הזה מת" חוזר בדואט אפלולי טעון געגועים. פתאום הם נשמעים צמד פולק  מהודק, גם ב – Come Race ne Now מהאלבום Get Closer, כמו גם ב –Cut It Out , עיבוד מצוין לפסנתר וגיטרה, גרסה אקוסטית ללהיט מ-2011, המוכר מהדואט האקוסטי-אלקטרוני של דניאלה ובן ספקטור. השירים בעברית  "אבא" ו"הירושימה" חיים בשלום עם האנגלית של Modern Love, ממש כמו שהחיבור המיוחד בין דניאלה ספקטור וגבע אלון נשמע כבר יותר מאשר "חי בשלום",  אלא בדרך לאינטגרציה מופלאה היוצרים ויצירותיהם.

שירים: תהיי איתי, היזהר, ים שקט, לוויתן, Days Of Hunger, הכוכב הזה מת, Come Race Me Now, Wind Whispers, אברהם, לשון בלעדיי, אין שם חורף, קאט איט אאוט, אבא, הירושימה, Modern Love, כל הדברים היפים באמת, גני גנים

צילום: מרגלית חרסונסקי

 

וידיאו 1: "ים שקט"

גלריה
דירוג:
וידיאו:
קטעים נוספים מההופעה
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *