הסונגרייטר מתכתב עם הסינגר, מספר לו על "עצירה", על משימות שלא הסתיימו, על רכבת מסתורין שמי יודע  מתי תצא שוב לדרך, ועל תחושת רעב וציפיה לאהבה. אני מנסה לעלות על הקרון של גבע אלון. הוא נוסע ברוורס במנהרת הזמן של המוסיקה אל שנות השבעים, ימים שזמרים כמו גורדון לייטפוט וג'ון דנוור לקחו אותי בשבי.
האנגלית היא מרכיב אורגני, גם צליל הגיטרה האקוסטית מסמן קווי מתאר ברורים בהגשת דו"ח מצב אישי בטון מדוכדך משהו. צליל החשמלית מוסיף צבע לאווירת המסתורין.  בגדול גבע אלון בוחר באולד סקול פולק רוק, סוג של שמרנות, שתואמת את אזורי הנוחות שלו, אבל פחות מיוחדת ומאתגרת.

Got my reasons for stopping/ And my seasons to run
Got my missions for the ego/ And they never get done
All aboard the mystery train/ You never know if you will ever ride it again

I’m feeling hungry/ Waiting for the love/ Feeling hungry/ Waiting for the love
And I’m running in circles/ And I’m always in doubt/ I got all that was coming
Was there more to be had?/ When I’m done I’ll melt in the rain
?Will I stay or will I be washed down the drain
I’m feeling hungry/ Waiting for the love/ Feeling hungry/ Waiting for the love