ג'ו הנדרסון

ג'ו הנדרסון: So Near So Far

/5

את ג'ו הנדרסון מחפשים על Lush Life המוצלח ביותר שלו, אבל גם כאן – אלבום קונספט מדהים, עשרה שירים שהם מחווה למיילס דיוויס. הנדרסון ניגן עם דיויס במשך כמה סופי שבוע סביב 1967. הוא מוזכר באוטוביוגרפיה "מיילס" שפורסמה בשנת 1989: "ג'ו הנדרסון נכנס ללהקה בתחילת 1967 כי התנסיתי בשישיה עם שני טנורים. הסקסופוניסט הנוסף היה כמובן ווין שורטר.
הנדרסון מראה כאן הבנה רבה למוזיקה לא פשוטה. בסיוע חזק במיוחד של הגיטריסט ג'ון סקופילד, הבסיסט דייב הולנד והמתופף אל פוסטר, הנדרסון מחייה שירים נשכחים כמו "טאו", "סווינג ספרינג", "סייד קאר" ובנוסף מציג פרשנות רעננה ל "Miles Ahead", ל – "Milestones" ול- "No Blues".
את ”Milestones” המקורי דיוויס הקליט עם צ'רלי פרקר בסקסופון טנור בשנת 1947,”Swing Spring” מוכר מ- 1954 עם הפסנתרן תלוניוס מונק,
הרבעיה נשמעת רעננה ג'אז רענן, חיוני אחרי כל השנים.
העובדה שכל ארבעת הנגנים מוזיקאים באלבום זה – ג'ו הנדרסון, ג'ון סקופילד, אל פוסטר ודייב הולנד הם ענקים, איה מבטיחה הקלטה יוצאת מן הכלל – אלא שכאן שה קרה. ועידת הפסגה הוכתרה בהצלחה יתרה.
כותרת במשנה של האלבום "Musings for Miles" – אבל האלבום הוא יותר מאשר מחווה נפלאה לגאון של מיילס דיוויס. אחד המאפיינים הייחודיים של האלבום הוא הצליל שלוץ ברביעיות של דיוויס נדיר היה לו להציב גיטרה במקום פסנתר ככל נותן הקצב. הרבעיה הזו מצחגה חידוש בתחום רביעיית הג'אז. הנדרסון הוא המנהיג כאן, והוא לגמרי שם בנגינתו. סקופילד עדין ומאופק באופן לא שגרתי, ובכל זאת מתקשר יפה עם הנדרסון. אל פוסטר בתופים מצטיין באופן שבו הוא מתקשר עם האחרים, מעלה את הטמפרטורה, ואז מוריד אותה ומנגן סביב הקצב בסגנון של אלווין ג'ונס. דייב הולנד על הבס מחבר ביניהם, ובכל זאת, כמו תמיד, כשדייב הולנד מנגן, הבס הופך ליותר מבאס, מדבר בקול עשיר ועצוב משלו. במילים אחרות זוהי מחווה למיילס שלוקחת את המוסיקה שלו כנקודת מוצא לסדרת אלתורים מעוררי השראה להפליא.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות