גידי-גוב-2-צילום-מרגלית-חרסונסקי

אין עוד יום

גידי גוב

מילים ולחן: צוף פילוסוף
5/5

"סתיו ברחובות עובר/ רוח ערב מפזר שלכת/ ילדים באור שקיעה/ מפרקים בחוף טירה"
התאור הפסטורלי משהו של החורף הממשמש ובא יכול להטעות. הוא משמש רקע מטפורי לסערה קשה שהולכת וקרבה – "בין כל מראות התום/ שם באופק הכתום סופה רועמת/ משהו אפל וקר מתלקח ונשבר", והסערה מבשרת רעות – על תום האהבה. הנתק – סופי. אין עוד יום, אין עוד דקה, כתב והלחין  צוף פילוסוף. זו סערה של ענני מלחמה, של אימה ורעם. הבריטון של גוב נוגה, אבל לא דרמטי, מטעין את השיר בצער עמוק, אבל לא מנוכר, מלא בתחושות של געגועים. אחד השירים היפים ביותר של גידי גוב מהאלבום "אין עוד יום" שיצא ב-1991, שאני אוהב לחזור אליו. גוב יודע לשיר סיפור. לא ללחוץ מדי על הקול, זה פשוט טבוע בו, היכולת לשיר הכי טבעי. כמו אומר: אל תהיה גדול מהשיר.

סתיו ברחובות עובר/ רוח ערב מפזר שלכת
ילדים באור שקיעה/ מפרקים בחוף טירה
הקיץ תם/ ובין כל מראות התום/ שם באופק הכתום, סופה רועמת
משהו אפל וקר/ מתלקח ונשבר/ כבר מאוחר

כי אין עוד יום, אין עוד דקה/ זה מה שאת אומרת
אין עוד יום, אין עוד דקה/ תמיד ידעת/ שכבר אין מקום לאהבה
ואת לא מוותרת/ על כל יום, ועל כל דקה

עננים של מלחמה/ מתקרבים בקול אימה ורעם
ציפורים עפות מהר/ מחפשות מקום אחר – להסתתר
ורק ענן אחד לבן/ מבקש למצוא סימן לקשת
ואני חושב עכשיו/ שאפשר וזה הסתיו האחרון

כי אין עוד יום, אין עוד דקה/ זה מה שאת אומרת
אין עוד יום, אין עוד דקה/ תמיד ידעת/ שכבר אין מקום לאהבה
ואת לא מוותרת/ על כל יום, ועל כל דקה

כי אין עוד יום, אין עוד דקה/ ואין סימן לקשת
אין עוד יום, אין עוד דקה/ תמיד ידעת/ שכבר אין מקום לאהבה
ואת לא מתחרטת/ על כל יום, ועל כל דקה

אין עוד יום, אין עוד דקה/ אין עוד יום, תמיד ידעת
אין מקום לאהבה/ אין עוד יום, אין עוד דקה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות