השיר הזה נשמע שרבוט טכני מחורז לצורך הלחנה. ה"כמעט" מתחרז עם ה"מפלט", "ואת" עם "אחת". ג'יין בורדו ממשיכים בקו הקאנטרי פולק השמרני, מוסיקה אוורירית בעלת מרקם פריך, זרימה קלילה שנועדה לענג את האוזן במנגינות נעימות. יצאו לדרך, העיר נשארה מאחור, הרגשת החופש נהדרת, צופים יחד בזריחה, נצמדים חזק חזק ומצטלמים. מה מעבר לטקסט הכחוש הזה? אז זהו שאין לדורון טלמון ומתי גלעד השראה ומן הסתם יומרות להגיע לשירים מעניינים יותר שלא לדבר על מתוחכמים או עמוקים, על מוסיקה מורכבת יותר. הם נשמעים כמתענגים על  הנוסחה שאימצו. הרמוניות יפות, צליל עממי, מספקים משבי רוח קלילים שעוברים לידי אבל לא מחלחלים. נעצור לרגע, נקשיב ונמשיך בדרכנו.

שוב בדרכים, שוב בדרכים אני ואת/ ואת העיר השארנו מאחור כמעט/ רק בדרכים נמצא מפלט/ על המפה, על המפה אני ואת/ נמצא כיוון שכבר איבדנו לא אחת/ רק בדרכים נמצא מקלט/ נעצור רק לצלם תמונה/ ניצמד בלילה כמו בשק שינה/ אני ואת כמו בהתחלה/ רק בלי משחקים ואגו וגם כל הטרללה/ בין השקיעות, נקום לראות את הזריחה והשגרה תהיה עמוק בשיכחה/ כמו ילדים בתוך בריכה/ נעצור רק לצלם תמונה/ ניצמד בלילה כמו בשק שינה/ אני ואת כמו בהתחלה/ רק בלי משחקים ואגו וגם כל הטרללה