ג'קו אייזנברג חוזר מהכפור. טוב שהוא חוזר. השנים שעברו מסתבר לא חלפו. עדיין זה פועם אצלו חזק. השיר הזה מגיע מהלב ומחמם את הלב. אייזנברג עושה חשבון נפש על יחסים שהיו ביניהם – "האדם שרצינו להיות/ נעלם תחת כובד השקר" ועל תקווה ש"יום אחד אני מבטיח/ אחכה לך במקום הכי נכון". בינתיים – האירוניה טובה מכלום: שתחבק אותו בזיכרון. זורק אותך מהצליל הראשון למערבולת הרגשות בזעקה. נוכחות קולית מרשימה. בהמשך – מטפס בהדרגה לשיאי הרגש. הקול משדר אמינות, העיבוד טוען במתח, המנגינה מחברת חזק לטקסט. אנחנו בסרט החדש של ג'קו אייזנברג – תרתי משמע (צפו בקליפ). אמנם לא תדר מוזיקלי/ סגנוני חדש, אבל נשמע מילוי מצברים של ממש.
השנים שעברו לא חלפו/ הימים נתקעו לי בבטן
וכסא אחד מסתובב לבד/ הוילון, החלון, הזכוכית
הבחוץ שהפך כבר לאבן/ והמוח חד, הסכין ביד
יום אחד אני מבטיח/ אחכה לך במקום הכי נכון
עד שיום כזה יגיע/ רק חבקי אותי חזק בזכרון
האדם שרצינו להיות/ נעלם תחת כובד השקר
המילה אבדה, כנרמס כבודה/ עוד יהיה פה נפלא בקרוב
הבטחות שתקחו אל הקבר/ לא קונה דבר, מחייך כשקר
יום אחד אני מבטיח/ אחכה לך במקום הכי נכון
עד שיום כזה יגיע/ רק חבקי אותי חזק בזכרון
