הקלאסיקות הגדולות בעולם

הפרויקט של דוד ד'אור וטל ירדני

התו השמיני
4.5/5

צרפו ראש שנה וחג מולד. ימים שמחזירים לטוהר, לראשוניות, התחדשות. קלאסיקה. זה האביב של זמרי קרוסאובר. דוד ד'אור, מרחף בפתיחה עם רחימנינוף, קונצרט לפסנתר מס.2.
את החששות מביע בעל קול הקונטרה טנור הנפלא בדף האחרון של הדיסק. "זה כאילו עברנו לזמן אחר", הוא אומר לטל ירדני (המעבד והמפיק) מבעד לזכוכית המפרידה בין חדר ההקלטה לקונטרול. "נראה לך שזה מתאים לקצב המטורף של זמננו"? את התשובה ייתן בסופו של דבר צרכן המוסיקה,
שאינו בהכרח חובב מוסיקה קלאסית בדם.
קהל גדול מגיע לקלאסי דרך זמרים שאינם מזוהים בהכרח עם מוסיקה קלאסית. התופעה שוטפת עולם. ג'וש גרובן. ג'ו מקלדרי. היילי ווסטרנה. וכן, דוד ד'אור. הוא לפי הדיסק הזה – ליגת אנ.בי.איי. למעשה, לא מעט קטעים אינם קרוסאובר. לא עיבודים חוצי סגנונות, אלא הדבר האמיתי. כמו שהוא שר את Ombra Mai Tu של הנדל. או Amarilli Mia Bella של ג'וליו קצ'יני מתקופת הרנסנס-ברוק. האדג'יו של אלבינוני (קטע יחיד שבו ליווי הפסתר אינו של טל ירדני, אלא של ירון בכר, ועל הניצוח – והעיבוד – רפי קדישזון) – עיבוד קלאסי-מודרני, אחת הפסגות של דוד ד'אור, לא רק באלבום הזה.
קלאסי-קל: האוריינטציה של המוכר סוחבת למגרש המוגדר קלאסי-קל כמו בביצוע ל – Overture air on a G string של באך. שופן – הפרלוד מס. 4 עובד א-לה סווינגל סינגרס בתוספת ביטים אלקטרוניים קצביים.
חציית הגבול הרפרטוארי קיימת בתמהיל: "אבינו מלכנו" – כששומעים את שירתו, נוגעים בספירה הזו ששום תפילת "כל נדרי" לא תביאנו לשם. להיטים קלאסיים רומנטיים מספר שהשירים האמריקני: Summertime של ג'ורג' ואיירה גרשווין, Close To You של – דיוויד-באכארך (בקול רגיל) Evergreen -למעשה מעין פרפרזה של ד'אור על ברברה סטרייסנד בתזמור פסואדו קלאסי. דואט היה מקפיץ כמובן את המכירות. Somewehre Over The Rainbow "מעבר לקשת בענן" של הרלן-הרבורג מתוך הקלאסיקה האמריקנית "הקוסם מארץ עוץ". – יפהפה. העיבוד וההפקה של טל ירדני אינם מנסים להיות אקספרימנטים ברוח העכשיו, אלא דווקא משאירים את ד'אור בקווי מתאר קלאסיים יפים. מבחינתו – רווח נטו.
אני יכול להרגיע את ד'אור. אין סיכון בתמהיל כזה. הוא בדיוק המכנה המשותף ה"מסחרי" של רוב מאזיני העולם, שמטאליקה אינה נמצאת על מדף הדיסקים שלהם, אבל מצד שני הם אינם כלואים באגף שבויי המוסיקה הפיור-קלאסית. יתכן, אם היית מצטרף בקולך השמיימי אל האגף הזה, ומוותר על פשרות המאפיינות זמרי קרוסאובר – היית עכשיו ברקיע השביעי של ההצלחה. אבל זוהי כמובן ספקולציה.

 

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן