אחרי האזנה ל-12 שירים יש תחושה של עירוב שמיים וארץ. מצד אחד: הרבה מעוף, ניסיון לגעת בספירות עליונות מ"עודני חולם" "עפיפונים", דרך "שירת הזמיר" ועד "אל תפחד לעוף", שירה של התרגשות והתרוממות רוח. המוסיקה לעיתים פופ אלקטרוני ריחופי כייפי בעיבוד דאנס , ("עודני חולם") ד'אור יודע להפעיל רגש בקונטרה טנור ולעוף איתו למקומות שמימיים כמו ב"עפיפונים". "נגענו בלב דרך הגוף" הוא שר בהתרגשות, והשיר תופס אותך מתענג על מנגינה ועיבוד Radio Friendly.
מצד אחר ניסיון לרדת לקרקע המציאות של עצמו מהסוג שקיים בשיר הפתיחה "שינויים" ד'אור שר על רוח – "שמושכת למקומות לא מוכרים/ כל מה שהיה נכון כבר לא בטוח/ לא יודע אם הולכים קדימה או אולי חוזרים". במוסיקה נושבת רוח מודרנית של אלקטרוניקה וצליל מיתר, מהלכים מלודיים יפים, מקצב מיד טמפו שנעטף בהפקה מאוד מהודקת. השירה של ד'אור נוגה ומתכוונת.
.ירידה לקרקע? – "עד שנראה את האור" – השינויים האורבניים אינם יכולים לשנות את הנפש. הנפש מתגעגעת "לנשום אויר של לילה ברחובות הישנים". היא קשורה גם למי שעדיין נמצאת איתו שנים רבות, למרות השינויים והדרך הפתלתלה, שלאורכה היו בורות של חוסר הבנה. אצל דוד ד'אור הנפש משדרת געגועים לעבר גם תקווה לעתיד – החושך הוא מצב זמני, עד שיגיע האור. המסקנה: לא להתייאש, לא לזכור את הנפילות, להמתין לטוב, וכמו שהוא שר – הוא מאמין שזה יבוא. דוד ד'אור סומך על הנפש שתחבור למיתרי הקול, כי מבחינה זו (קול) הוא ניחן כמעט בכל מה שזמר צריך. המנגינה והקול חוברים כדי לשדר את האמונה, שהאור המיוחל עוד יציף. אתה יכול להגיד לד'אור בציניות – אשרי המאמין התמים, אבל לפי השיר קשה שלא להאמין באני מאמין שלו.
ב"עומד מול הים" ד'אור עסוק במערבולת שאלות של מי אני ומה אני. משפט החיווי אחד מגדיר מהות קיומית – "כי את בשבילי זה כל העולם". מולו קיים מצב של עיסוק בשאלות של זיהוי עצמי וחיפוש הטוב ("כוכב ולא מטוס נופל") והמושלם, עדיין יש משהו שאינו מוטל בספק. טקסט מעט רופף, אבל השירה הרגשנית של דוד ד'אור כמו גם הלחן היפה מצליחים לאחות אותו. ד'אור נמצא לגמרי בתוך הספירה שלו, משכנע באמינות תחושותיו. העיבוד המוסיקלי הוסיף קישוטים אתניים קצביים לא שגרתיים, שהעניקו לשיר נקודות זכות לחיים ארוכים.
גם ב"מתחילים לבד היום" מהשירים היותר איכותיים באלבום, ד'אור משכנע במכתב פרידה בלתי נמנעת. יש כאן מנגינה שמאפשרת לו להפוך את הצער למבע רגש של אמת. ד'אור שר על מצב בלתי הפיך שחווים רבים: סופה של מערכת יחסים. הסכנה בשיר רגש בסולם הזה הוא בגלישה לרגשנות בלתי מבוקרת, שגובלת בהתבכיינות. ד'אור אינו גולש לשם, מצליח להישאר קרוב אצל עצמו, לשדר תחושות שמתחת .למיתרי הקול המצוינים שלו. לשיר ברגישות, לא ברגשנות יתר. מצליח לבטא את תוגת הנתק ביחסים, את ההשלמה אתו ("נבין שזה היה הצעד הנכון") גם עם הפחד מחיי הלבד שלאחריו. המוסיקה הנוגה מסייעת לו לספר את הסיפור. מפגש ראשון ויחיד במינו עם המלחין והמוסיקאי ליעד גרושקה שמוליד צלילים שפורטים על מיתרי הרגש הנכונים בעיבוד והפקה אולד סקול.
כמעט באותה רוח "מקום לאהבה" (של ארקדי דוכין) – שירת געגועים לאהבה שאיננה, משדר עצבות יפה נוגעת ומגעת. בסקציית השירים הזו נמצא גם "הגידי לי" שיר על יחסים שסובלים ממורדות, יש שאלות טורדות, אבל ד'אור לא נתקע במדרון הספקנות הוא שואף לראות את – The Bright Side Of Life. שהגשם יבוא וישטוף הכל. השיר מתחיל נמוך ונוסק מעלה. ההיבט החיובי / אופטימי בשיר הולבש בעיבוד בקולות אפריקאים. ניואנס מוצלח.
"משהו טוב" הוא פזילה לפופ קוסמופוליטי המערב ראפ בצרפתית. שיר בעל פוטנציאל ללהיט חוצה גבולות: משהו טוב מגיע אחרי משהו רע. אהבה כברירת מחדל. "את תמיד אומרת/ משהו טוב מגיע אחרי משהו רע/ ושתמיד צריך לבחור לאהוב/ כאילו יש לנו ברירה". מישהו יתווכח? מוסיקלית – יש כאן צירוף מלודי-הרמוני יפה, פופ משובח, במנגינה, בקצב, בהרמוניות, בקול של ד'אור שמוליך את השיר. הראפ בצרפתית – לא משתלב. שתי שפות זרות זו לזו.
ד'אור הוא המיינסטרים השפוי, שגם אם לא תמצא אצלו מהלך מוסיקלי "אלטרנטיבי" מפתיע, עדיין הוא שר את אשר על ליבו ברמת אמינות גבוהה, וסגולותיו כזמר משדרגות את התוצאה הסופית.
הגידי לי
שירים: שינויים, עודני חולם, משהו טוב, עד שנראה את האור, עפיפונים, מתחילים לבד היום, הגידי לי, שירת הזמיר, אל תפחד לעוף, מקום לאהבה, עומד מול הים, בשורות טובות
