דוד לביא ותמר פילוסוף 4

החולמים אחר השמש

דוד לביא ותמר פילוסוף

מילים: יורם טהרלב לחן: סשה ארגוב הפקה מוזיקלית: דוד לביא
4.5/5

להתאהב בואלס הזה מחדש. זוכר לצמד הפרברים חסד נעורים בזכות השיר הזה, קלאסיקה ישראלית של יורם טהרלב וסשה ארגוב, שראשיתו במנגינה שהולחנה לסרט "הוא הלך בשדות" (1967). דוד לביא בהפקה חדשה ובדואט עם תמר פילוסוף מחדשים את השיר ומשיבים בו רוח רעננה, מבלי להוציא ישן מפני חדש. טהרלב סיפר בזמנו כי השיר התחיל כלחן של ארגוב ללא מילים שכתב לסרט. בסרט הוא נשמע על רקע נופים חקלאיים. טהרלב לב לקח את המידע הזה וכתב על זוג אנשים זקנים, שמטיילים בתוך הנוף החקלאי, בין כרמים ומטעם, שבהם נהגו לטייל עם ילדיהם. טהרלב תיאר את השיר כשיר עצוב, כי שנים לאחר מכן חווה את הטיול בנופים, שבהם גדלו ילדיו, כאשר הילדים כבר לא לצידו.
והנה: הדור שלא ידע חוזר לנופים האלה של החולמים אחר השמש, גם הם מתרפקים על הכרמים והשדות, מביעים כמיהה לימים אחרים, אולי פשוטים יותר, נקיים יותר, חלק מאידיאליזציה של ארץ ישראל הישנה והטובה. דוד לביא (32), מהכשרונות הגדולים שיצאו מ"כוכב נולד" בעונתו התשיעית, עיבד את השיר באינטרפרטציה המעניקה לו גוונים חדשים בשני קולות המסתכרנים. לביא כמו הנשים את השיר, העניק לו מרחב חדש כדי לצאת לשוטט באותם נופים. המעבר ללא מילים – יוצר אווירה של געגועים ואיזו תחושת הרואיות הסטורית שקשורה לנופים הארצישראלים. צילומי הקליפ המתמקדים בישן משלימים את הקאבר המוצלח הזה נפלא.
ומחדשים אהבתי לשיר בקונטקסט של משוט בזמן ובמרחבי הנופים הישנים.

בין הברושים והכרם שנית נעבור
בין הערביים שוטפות סנוניות את העמק
ערב יפה וחמים/ שט על גגות ותלמים,
אנו כמו כל החולמים/ אחר השמש.

לו על כתפינו נשאנו שנית תינוקות
לו רק יצאנו שנית לחרוש ולזרוע
לו רק יכולנו לקצור/ לו רק לצאת ולבצור
לו רק ידענו לנצור/ חדוות הנוער.

שקט ורק צעדינו נותרו על השביל
לילה ירד על צמרות הברושים ועלינו
טל על שיחי ההרדוף/ על הבריכות והסוף,
טל על ראשך הכסוף/ ועל עינינו
שקט ורק צעדינו נותרו על השביל

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות