דיקלה מקוננת אהבה נכזבת. לאן הלך הלב הטוב שלה. רק שלא "ימס לה בים של דמעות" ושלא יברח לה ללב אחר. סוג של כתיבה עממית שמתכתבת עם סגנון כתיבה בז'אנר המזרחי ערבי העממי. דיקלה שרה ברגש עצום את המילים. טון צרדרד קודר שמטפס עד זעקה קורעת לב. תוגתה עוברת ומחלחלת. את המנגינה הפשוטה מצליחה דיקלה להפוך למבע נשמה מרטיט בעירוב של פופ ומוסיקה מזרחית. המיוחד בה אינו דווקא בטקסט ובמוסיקה, אלא בשירה. דיקלה אינה זמרת "מזרחית" קונבנציונאלית בנוסחים המוכרים מהפופ הים תיכוני. יש לה סגנון, יש בה עוצמה אותנטית, יש בה עומקים שאני לא מקבל מזמרות המוסיקה הים תיכונית המקומית. העיבוד וההפקה הצליחו לא רק לשמור על המקוריות הזו – אלא להעצימה.
הו ליבי, ליבי הטוב שלי/ הו לאן הלכת/ הו אוצר שלי
מופלא ממני/ הו שלי
לא ידעת כמה שנים/ איך שמרתי אותך מבפנים
רק אל תברח לי אל לב אחר/ לא ידעת על השריפות
שהיו בגללך בלילות/ רק אל תימס לי בים של דמעות
הו יורד הלילה/ משוגע שלי/ הו למי פיללת
הו חלום שלי/ מה חיפשת/ הו ליבי
לא ידעת כמה שנים/ שמרתי אותך מבפנים
רק אל תברח לי אל לב אחר/ לא ידעת על השריפות
שהיו בגללך בלילות/ רק אל תימס לי בים של דמעות
הו יורד הלילה
תגובה אחת
דיקלה היתה נהדרת בכל אלבומיה מהבכורה ועד "פרידה" (2014), שזה כבר המון ! וארבעה אלבומים מעולים\טובים. אבל..מאז "סיפור אינטימי" (2016), החמישי בינוני, וקדימה ועד היום.. יש ירידת רמה לקיטש רומאנס מזויף, ולא שוות ערך אומנותי לרמת השיאים של ההתחלה. השיר "אתי" (ינואר 2018) ישאר השיא האחרון שלה בקריירה, שגם לא דיוק הברקה כמו שמהנה לרדיו ותו לא. ודבריי אינם עקיצה- עדיין יש לה גוף עבודה מדהים וכל האומנים ולהקות הגדולים בעולם, הגיעו לתקופת "אחרי השיא" מתי שהוא, זה טבעי ואנושי. רק שימו לב ולא לחלק 4\5 כוכבים לכל שיר, זה מגוחך אחים שלי. היא לא בקאליבר של הפופ המסולסל הדיסני צעצוע אלא באמת איכותית. רק שכיום לא כמו בעבר.