"מרוב קלישאות יוצא שיר"? זה מה שיש לאוהב להגיד לאהובה? עדיף שלא ידבר. לא בטוח שהיא תבין מה הוא רוצה מחייה. אכן: "תביני אנ'לא איזה איש של מילים". גם מי שכתבו לדניאל ג'מל  אינם בדיוק "אנשי המילים"  לשירים מקוריים חדשים.  כל השיר הזה נשמע קלישאה. צועק את שמה ברחובות. רוצה לברוח איתה. וגם  – בא לו לתפוס את האהבה "בשתי ידיים". מה מקורי כאן? כלום. איך מצילים את השיר הפשטני? תנו לרגש של ג'מל לרוץ לפני השיר. יש לו את זה. כשמדובר בשירי רגש – הוא רץ מעולה למרחקים קצרים.
עוד בטרם נסתיימה העונה הזו של דה וויס, דניאל ג'מל נשלף כקלף מבטיח ע"י אסף אטדגי, האיש שמאחורי עומר אדם (נוכח באולפן בקליפ). ההנחה היא שיש כאן תרנגולת מטילת ביצי זהב. כל השאר תלוי באיכות המילוי, בשירים שייעדו לו, בבניית הפרופיל האומנותי שלו. הקול לבד יתקשה לעשות העבודה בשוק תחרותי מאוד כמו הז'אנר הים תיכוני.
כתבתי על ג'מל בימים אלה: הזמר הים תיכוני שעשוי להאיר דרך חדשה לזמרים רבים בז’אנר, שמאמינים שדי בסלסול כדי להיות אמן. אצלו זה לא רק הסלסול.
דניאל ג'מל כבר ב"אזרחות", השיר שנבחר הוא בלדה רומנטית קונבנציונלית. אין כאן משהו שאפילו מבטיח חצי ביצת זהב. המנגינה מצליחה "לסחוב" את הזמר לשיאי הרגש. רומנטי גם רומנטי. האם זה מספיק?  – מסופקני.

בא לי לספר לך את כל הסודות/ לפתוח את הקלפים/ לא רק בגלל שאת כל כך יפה
יפות יש באלפים/ פשוט את עושה בי דברים משונים/ הלב שלי טס לא עוצר
נשבע לך אני לא נשבע אף פעם/ אבל יש פה משהו אחר
תביני אנ'לא איזה איש של מילים/ לא זורק סתם שטויות באוויר/ כמו משורר שרוצה להרשים
מרוב קלישאות יוצא שיר/ לי יש דרכים אחרות להגיד/ בלי שתספיקי לשאול
רק תסתכלי לי שנייה בעיניים/ הן יגידו הכל
פיזמון: ואנ'לא כזה רומנטי/ ואין לי תשובות/ איך כמו ילד צעקתי/ את שמך ברחובות
ואת צחקת…כי את ידעת שזה היין הוא/ אשם בהכל/ ורק הלב אח הלב תחזיקי שלא ייפול…
בא לי לברוח איתך למקום/ אוקיינוס שאיש לא מכיר/ רק שנינו יחד והאלוהים
ממנו אין מה להסתיר/ מה גם שכל החיים אהבה/ נפלה לי בין הכיסאות/ בא לי לתפוס אותה בשתי ידיים
ולא לעזוב
פזמון….