דני בסן - ניצוץ שלא אבד

ניצוץ שלא אבד

דני בסן

מילים: צוף פילוסוף לחן: קובי אייזנמן הפקה מוסיקלית: צוף פילוסוף ודודו (בונס) לוי
4.5/5

דני בסן יורד בסוף היום אל הנהר לשטוף את הצלקת, שריטות מן העבר. היינו ילדים וזה היה מזמן, ועכשיו, כשזקנו, ניתן  לרגש לדבר. הזמן חרץ שריטות  והשאיר צלקות, אבל שיהיה ברור: עכשיו נשמור על שפיות מצילת חיים, על הטוב – אפילו מתוך הרגל. זה מה שיש לדני בסן לומר. אי אפשר לטעות בקול העשן, השרוט טבעי. בסן שר מתוך תוגה שמשדרת רגש ותובנה. המוסיקה – תערובת של געגועים וכמיהה מבקשת נחמה ורוגע. יש תחושה של דני בסן ששר אחרי סערות חייו (גם תיסלם) כסינגר-סונגרייטר (לא הוא כתב) את אחד השנסונים האותנטיים של הפרק הזה בחייו, אולד סקול – בצליל לפסטיל (תחושת מוסיקת קאנטרי) בגבולות ווקאליים הכי טבעיים לו, נשמע אותנטי, חובר לנרטיב ולמוסיקה. הכי קרוב לעצמו.

***  הטקסט נכתב בעקבות שיחה חברית בין דני ובין צוף לפני כמה שנים. השיחה נסבה על זוגיות אחרי שהילדים עזבו את הבית,  ובעקבות המעבר לעיר הגדולה. פילוסוף כתב על שותפות נעימה אחרי כל טלטלות החיים, כשהזוג עובר את הגלים הגבוהים ומגיע לחוף שטוב לשהות בו.  דני בסן נשוי לחגית כבר 38 שנים. יש להם שלושה בנים ונכד. השיר מתאר בדיוק את מה שהם עברו ואת המקום בו הם נמצאים דני: "אנחנו במקום מפוייס, מכירים את עצמנו – את היתרונות ואת החסרונות. הרבה פחות חרדים והרבה יותר שמחים בחלקנו. רוב תחלואי הילדות עברו ועדיין לא התחילו בעיות הסוף. רק שיימשך ככה".

כמו הזמן הגענו עד כאן/ נוצה קלה רוחפת/ ניצוץ שלא אבד
בסוף היום נרד אל הנהר/ נשטוף את הצלקת/ שריטות מין העבר
מביט אל תוך עינייך/ נשאב אל הקצה/ מקום שם את שומרת את עצמך
אני מוצא
ואם/ ואם תמיד אהיה/ האם תמיד תהיי/ ואם תמיד נהיה/ האם תמיד נוכל
שני ילדים/ נחים לצד השביל/ ציפור קטנה חולפת/ מנחת מסע הזמן
ניגע אל תוך עצמנו/ נאהב את ההרגל/ את מה שטוב עשינו/ שרק לא יתקלקל/ ואם…

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות